חיים רובינסון נ' משרד הבריאות ואח'

פסק-דין

השופטת א' חיות:

1.לפי האמור בעתירות שלפנינו העותר, שאינו מיוצג, הוא יליד פולין ואחד מילדי טהרן אשר חלה במחלת הגזזת טופל בהקרנות לטיפול במחלה וסובל מבעיות בריאותיות שונות. בעתירה בבג"ץ 7987/14 טוען העותר להתנהלות בלתי תקינה של הרשות המוסמכת לפי חוק נכי רדיפות הנאצים במשרד האוצר (הרשות לזכויות ניצולי השואה) (להלן: הרשות) והוא מוסיף כי לא קיבל, ככל הנראה מן הרשות, מימון לתרופות ומגבונים הדרושים לו לטיפול בעיניו. בעתירה בבג"ץ 7984/14 מלין העותר על קביעת גורם כלשהו ברשות או במשרד הבריאות כי הוא שומע באוזן שמאל.

2.לאחר שעיינתי בעתירות אני סבורה כי יש לדון בהן במאוחד ולדחותן על הסף. ראשית, התשתית העובדתית והמשפטית העומדת ביסודן של העתירות אינה ברורה, וקשה לברור מתוכן מהם הסעדים הנדרשים. די בכך על מנת לדחותן (בג"ץ 3985/14 רובינסון נ' משרד האוצר - הרשות המוסמכת לחוק נכי רדיפות הנאצים (12.6.2014)). שנית, מן העתירה בבג"ץ 7987/14 עולה כי העותר מלין, בין היתר, על התנהלותו של היועץ המשפטי לממשלה, אולם ככל העולה מן העתירה הוא לא מיצה הליכים בענין זה ולא פנה לרשויות המוסמכות בטרם עתר לבית משפט זה וגם בעובדה זו יש בה כדי להוביל לדחיית העתירה. שלישית, בעתירה בבג"ץ 7984/14, מלין העותר על קביעה מסוימת כי הוא שומע באוזן שמאל, אולם טענה זו נטענה באופן כללי מבלי שהעותר התייחס להחלטה מסוימת או לסעד קונקרטי הדרוש לו. טעם זה, מצטרף אף הוא לטעמים שנמנו לעיל ומצדיק את דחיית העתירה על הסף.

העתירה נדחית, אפוא. אין צו להוצאות.

ניתן היום, ח' בכסלו התשע"ה (30.11.2014).