אבשלום הולצברג ואח' נ' שר הביטחון ואח'

פסק-דין

עניינה של העתירה היא ליווי של אשת העותרת את העותר, נכה צה"ל, בעבודתו בתחנת דלק שקיבל לשם שיקומו.

אין מחלוקת בדבר נכותו של העותר ובדבר קשייו הקוגנטיביים, אלא שקצין התגמולים, בעקבות חוות דעת הרופא המוסמך על פי החוק, קבע, כי אין העותר זכאי למלווה וגם אילו היה זכאי לכך אין אישתו יכולה לשמש כמלווה ולקבל תשלום על כך ממשרד הביטחון.

אכן, היתה אי תקינות בהליכים שהתקיימו בעניינו של העותר, כאשר ועדה הממליצה לרופא המוסמך, המליצה על ליווי של 8 שעות ביום, אלא שגם ועדה זו קבעה כי העותר עצמאי לחלוטין בתיפקוד היומיומי והליווי המומלץ היה מיועד לסייע לו לנהל את תחנת הדלק. מלווה כזה איננו בא בגדר ה"טיפול הרפואי" שבגינו ניתן להכיר בצורך בליווי אלא הוא מעין "חונכות" שאינה מוכרת על ידי החוק וההוראות הפנימיות, כמזכה את הנכה בליווי.

על כל פנים, לאור אי תקינות ההליך בפני הועדה אליה פנתה עובדת סוציאלית שאינה מוסמכת לפנות אליה, נדון עניינו של העותר מחדש בועדה נוספת, שביררה - על פי פניית הרופא המוסמך - את קשיי תיפקודו של העותר בחיי היומיום וקבעה כי לא מצאה קושי במטלות אלה.

ב"כ העותר העלתה טענות כנגד פניית הרופא המוסמך לועדה, פנייה שיש בה לטענתה כדי לפסול את מסקנותיה.

איננו מוצאים שנפל דופי בפניה או בהחלטת הועדה. מלכתחילה היה ברור, וכך קבעה הועדה, כי אין לעותר קושי בתפקוד היומיומי במטלות פיזיות וביתיות והוא אף נוהג למרחקים גדולים ביותר ברכב כבד. משכך, אין הוא זכאי למלווה במסגרת טיפול או שרות רפואי.

באשר לליווי לצורך ניהול תחנת הדלק, אין ליווי כזה בא בגדר הזכאות של נכה.

העתירה נדחית.

ניתן היום, ז' בטבת תש"ס (16.12.99).