שמואל גילמן נ' הוועדה הרפואית של מס הכנסה בכפר סבא ואח'

פסק-דין

השופטת א' חיות:

1.בחודש מארס 2008 הגיש העותר בקשה לקביעת דרגת נכות לצורך קבלת פטור ממס לפי סעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן: פקודת מס הכנסה). בבקשה פירט העותר שורה של ליקויים גופניים מהם הוא סובל וביקש כי ההכרעה תינתן על פי מסמכים רפואיים בלבד על פי תקנה 6 לתקנות מס הכנסה (קביעת אחוז נכות), תש"ם-1979 (להלן: התקנות). הוועדה הרפואית הפועלת מכוח התקנות הפנתה את עניינו של העותר למומחים רפואיים שונים, אשר בחנו חלק מן הליקויים הגופניים על פי מסמכים רפואיים בלבד וחלקם האחר נבחן באמצעות בדיקה פיזית של העותר. בעתירה שלפנינו מלין העותר על כך שטרם ניתנה החלטה בבקשה, שכן לטענתו הוא מוכר כבעל 79% נכות על-ידי המוסד לביטוח לאומי ומן המסמכים הנוספים שהוגשו על-ידו ניתן היה לקבוע את אחוזי הנכות שלו ולזכותו בפטור ממס. זאת, מבלי שנדרש פרק זמן כה ארוך לשם כך ומבלי שהיה צורך לזמנו לבדיקות אצל חלק מן המומחים, בדיקות המקשות עליו מאוד עקב מצבו הפיזי הקשה. העותר מבקש אפוא כי המשיבה 1 תכיר בו כבעל נכות בשיעור של 90% החל משנת 1996 וכי המשיבים יחויבו בהוצאות עונשיות על התנהלותם.

2.בתגובתם לעתירה מיום 16.11.2008 טענו המשיבים כי הוועדה הרפואית ניסתה, במידת האפשר, להיעתר לבקשת העותר ולבחון את מרבית הליקויים הפיזיים שלא בנוכחותו. עוד ציינו המשיבים כי משנאספו כל חוות הדעת הדרושות יובא עניינו של העותר תוך ימים ספורים בפני המשיבה 1 לצורך קביעת אחוזי הנכות. ביום 27.11.2008 עדכנו המשיבים כי ביום 18.11.2008 ניתנה החלטתה של המשיבה 1 ונקבע אחוז נכותו המשוקלל של העותר (נכות זמנית בשיעור 100% מיום 1.7.2007 ועד 31.8.2008; נכות צמיתה בשיעור 100% החל מיום 1.9.2008). בתגובה להודעת העדכון הגיש העותר "בקשה בהולה לקביעת דיון בהרכב תלתא לאלתר", בה הוא מעלה שורה של טענות נגד ההחלטה שהתקבלה בעניינו ונגד התנהלות המשיבים, ובין היתר הוא טוען כי לא ברור על מה מבוססת ההחלטה, כי לא צורפו לה חוות דעת המומחים, כי ניתן היה ליתן החלטה כבר מזמן מבלי לזמנו לבדיקות וכן כי מן הראוי היה לקבוע מועד תחולה מוקדם הרבה יותר ביחס לאחוזי הנכות שנקבעו בהחלטה. בהקשר זה מדגיש העותר כי בקשתו לפטור ממס רלוונטית דווקא ביחס למס ששולם על-ידו לפני יום 1.7.2007.

3.דין העתירה להימחק על הסף. הסעד שהתבקש בעתירה הוא כי תינתן החלטה בבקשת העותר לפטור ממס וכי המשיבה 1 תכיר בו כבעל נכות בשיעור של 90% החל משנת 1996. נוכח העובדה שביום 18.11.2008 התקבלה החלטה בבקשת העותר נראה כי העתירה מיצתה את עצמה ואין מקום כי בית משפט זה יידרש לה. העותר רשאי לפנות אל הוועדה הרפואית לעררים בהתאם להוראת תקנה 18 לתקנות, ולהעלות בפניה את כל טענותיו ביחס להחלטה שהתקבלה בעניינו.

אשר על כן, העתירה נמחקת. המשיבים ישאו בהוצאות האגרה ששילם העותר לצורך הגשת עתירה זו וכן בשכר-טרחת עורך דין בסך 2,500 ש"ח.

ניתן היום, ו' כסלו, תשס"ט (03.12.2008).