Skip to main content
Election 2026

Israel votes on Tuesday, 27 October

From the court's archivePetition to the High Court of Justice

יוחנן אבירם ואח' נ' לשכת עורכי הדין בישראל

HCJ 8300/05 was decided on 30 March 2006.

The court's decision, in its own words.

אשר על כן, העתירה נדחית.

3 justices heard the case, and the ruling came on 30 March 2006.

Court
The Supreme Court, sitting as the High Court of Justice
Case
HCJ 8300/05
Opened
2005
Decided
30 March 2006
Length
3 pages

The panel

  • דורית ביניש
  • אליעזר ריבלין
  • אשר גרוניס

This is how to cite the ruling.

בג"ץ 8300/05 יוחנן אבירם ואח' נ' לשכת עורכי הדין בישראל (30.3.2006)

The full text of the ruling, in the Hebrew the court gave it in.

בבית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ 8300/05

בפני: כבוד השופטת ד' ביניש · כבוד השופט א' ריבלין · כבוד השופט א' גרוניס

העותרים: 1. יוחנן אבירם · 2. שושנה אפשטיין

נגד

המשיבה: לשכת עורכי הדין בישראל · עתירה למתן צו על-תנאי

פסק-דין

השופטת ד' ביניש:

עניינה של העתירה שלפנינו הוא בבקשת העותרים כי לשכת עורכי הדין תנקוט צעדים משמעתיים נגד עוה"ד בלה ויינשטוק, אשר ייצגה אותם בעבר בהליכים הפליליים המתנהלים נגדם. העותרים טענו כי בשל סכסוך כספי נמנעת כיום עוה"ד ויינשטוק מלהשיב להם חומר משפטי החיוני להגנתם. כן ציינו העותרים כי הם נתונים במעצר עד תום ההליכים נגדם ומיוצגים על ידי עורכי דין מטעם הסנגוריה הציבורית, אשר אינם מוכנים לייצגם גם בעתירה זו.

בהחלטה מיום 11.12.05 נתבקשו העותרים לתקן את עתירתם בתוך 7 ימים ולצרף את עוה"ד ויינשטוק כמשיבה לעתירה. בהחלטה נוספת מיום 26.1.06 צוין כי העותרים טרם תיקנו עתירתם ולכאורה די באמור כדי לשמש בסיס לדחיית העתירה. עם זאת, לנוכח נסיבות העניין ואופי הטענות המועלות בעתירה, נתבקשו בהחלטה זו מספר תגובות הנחוצות לבירור טענות העותרים. במסגרת זו התבקשה הסנגוריה הציבורית להבהיר – באמצעות עורכי הדין המייצגים את העותרים בהליכים הפליליים – את עמדתה ביחס לטענות העותרים ובכלל זה לעמוד על חיוניות המסמכים נשוא העתירה לניהול ההגנה בתיק; כן נתבקשה המשיבה 2 (להלן: לשכת עורכי הדין) להגיש תגובתה לטענות העותרים כנגד אופן הטיפול בתלונתם נגד עוה"ד ויינשטוק.

ביום 9.2.06 הוגשה תגובה מטעם הסנגוריה הציבורית, אשר עדכנה את בית המשפט כי ביום 28.12.05 הורשעו העותרים על פי הודאתם בעובדות כתב אישום מתוקן. בית משפט השלום בתל-אביב גזר עליהם עונש של 18 חודשי מאסר בפועל ושנה מאסר על-תנאי, וזאת באמצו את הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים (למעט לעניין הגדרת עבירות התנאי). כן צוין כי העותרים שוחררו לאחרונה ממאסרם וכי אין כל הליך משפטי נוסף המתנהל בעניינם. לנוכח זאת נטען בתגובה כי אין כל חיוניות למסמכים נוספים לניהול התיק.

ביום 23.2.06 הוגשה תגובה מטעם ועד מחוז ירושלים (להלן: ועד המחוז), בשם לשכת עורכי הדין, ובה פורט אופן הטיפול בפניותיהם של העותרים נגד עוה"ד ויינשטוק. בתגובה צוין כי בעקבות פניית העותרת 2, נתבקשה תגובה מאת עוה"ד ויינשטוק בכדי לבחון האם פעלה בהתאם להוראות סעיף 88 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961 (להלן: חוק לשכת עורכי הדין). הוראות הסעיף האמור מעניקות לעורך דין זכות לעכב נכסים ומסמכים של לקוחו שבאו לידיו עקב שירותו ללקוח "ובלבד שהגיש תביעה על שכר טרחתו או הוצאותיו תוך שלושה חודשים מהיום שהלקוח דרש ממנו בכתב את מה שעוכב כאמור". מתגובת ועד המחוז עולה כי מאחר שעוה"ד ויינשטוק הצהירה על כוונתה לפתוח בהליך משפטי בעניין שכר טרחתה בתוך פרק הזמן הקבוע בחוק, הרי שלא נמצאה כל עילה לפתוח בהליכים משמעתיים נגדה. בהמשך שבו העותרים ופנו לועד המחוז ועדכנו כי ההליך המשפטי היחיד שננקט נגדם על ידי עוה"ד ויינשטוק היה פתיחת הליכי הוצאה לפועל למימוש שטר בטחון שנמסר לה. על פי האמור בתגובה, ועד המחוז הודיע לעותרים כי מצא שהליך זה עונה לכאורה על דרישות סעיף 88 לחוק ועל כן נגנזה תלונתם. בנסיבות העניין נטען בתגובה כי לא נפל כל פגם בטיפול ועד המחוז בתלונת העותרים.

לשם השלמת התמונה נציין כי ביום 15.2.06 הגישו העותרים בקשה להוספת עוה"ד וינשטוק כמשיבה בעתירה.

דין העתירה להידחות על הסף. כאמור לעיל, עניינה של העתירה בהחזרת חומר משפטי הדרוש לשם ניהול הגנה בהליך פלילי. מתגובת הסנגוריה הציבורית אנו למדים כי הצורך הדחוף בהשבת החומר שברשות עוה"ד ויינשטוק לצורך הגנתם של העותרים איננו קיים עוד, לנוכח סיומם של ההליכים הפליליים שנוהלו נגדם ומשכך, מוצה הסעד המבוקש ואין בו עוד צורך. כן עולה מתגובת ועד המחוז כי תלונתם של העותרים נבחנה ונמצא כי אין בה ממש כיון שפתיחת הליך בהוצאה לפועל למימוש שטר בטחון עונה לכאורה על הוראות סעיף 88 לחוק לשכת עורכי הדין. גם מפניית העותרת 2 ליו"ר ועדת האתיקה במחוז ירושלים מיום 30.10.02 עולה כי הבקשה להתערבות לשכת עורכי הדין נועדה לקדם העברת החומר המשפטי האמור לידיה ולכן, משאין צורך בהעברת המסמכים, אין צורך בהתערבות הלשכה. ממכלול הטעמים הללו איננו מוצאים לנכון להידרש לעתירה.

אשר על כן, העתירה נדחית.

ניתן היום, א' בניסן התשס"ו (30.3.2006).

שופטתשופטשופט

Find the case on the Supreme Court's site

The court gave these rulings around the same time.

All Supreme Court rulings →

More tools