אלון חסן נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח'

פסק-דין

השופט נ' סולברג:

1.עתירה למתן צו על-תנאי, בגדרה מבוקש להורות על ביטול פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה, שבמסגרתו הוחלט לא לבטל את השעייתו של העותר (להלן: חסן) מעבודתו אצל המשיבה 2 (להלן: חברת נמל אשדוד או הנמל).

2.בין השנים 2015-1991 הועסק חסן בתפקידים שונים בחברת נמל אשדוד; בתפקידו האחרון שימש כמזכיר ועד עובדי ציוד מכני בנמל. במהלך שנת 2014 נפתחה נגד חסן חקירה פלילית גלויה, אשר הבשילה כעבור כשנתיים לכתב אישום שייחס לו ביצוע עבירות של קבלת שוחד, מרמה והפרת אמונים ועבירות לפי חוק איסור הלבנת הון. על רקע ההליכים הפליליים שננקטו נגדו, הושעה חסן ביום 12.1.2015 מעבודתו בנמל אשדוד. ביום 29.3.2018 זוכה חסן בבית המשפט המחוזי מכלל האישומים שבהם הואשם. מספר ימים לאחר מכן החליטה הנהלת הנמל על המשך השעייתו של חסן עד גמר ההליכים המשפטיים נגדו. כחודש לאחר מכן, החליטה המדינה לערער על זיכויו של חסן מהאישום בעבירת מרמה והפרת אמונים.

3.חסן הגיש תובענה לבית הדין האזורי לעבודה (להלן: בית הדין האזורי) בבקשה להורות על ביטול ההשעייה, בנימוק שחברת נמל אשדוד לא ערכה בחינה מחודשת של החלטת ההשעיה לאחר זיכויו. עוד הוסיף חסן, כי ההשעייה מנוגדת להוראות ההסכם הקיבוצי שבין חברת נמל אשדוד להסתדרות העובדים הכללית (להלן: ההסכם הקיבוצי), וכי היא פוגעת בזכותו החוקתית לחופש עיסוק. בית הדין האזורי דחה את התובענה, וחסן ערער על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה (להלן: בית הדין הארצי). בית הדין הארצי קבע כי הוראות ההסכם הקיבוצי מלמדות על כך שסמכות ההשעייה המוקנית לחברת נמל אשדוד במצב שבו תלויים ועומדים הליכים פליליים נגד עובד, משתרעת עד לשלב של פסק דין חלוט בהליך הפלילי. עוד קבע בית הדין הארצי, כי בחינת החלטת ההשעייה בעניינו של חסן מלמדת כי היא סבירה, מעוגנת בעובדות המקרה ונועדה לשמור על שמו הטוב של השירות הציבורי ואמון הציבור במערכת. נוכח האמור, דחה בית הדין הארצי את ערעורו של חסן, וקבע כי השעייתו תיוותר על כנה.

4.מכאן העתירה שלפנינו, בגדרה טוען חסן כי השעייתו מהעבודה בנמל חרף זיכויו מהאישומים נגדו, פוגעת באופן חמור בזכותו לעבוד הנגזרת מהזכות לכבוד המעוגנת ב חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. לשיטתו של חסן, גם אם קיימות הוראות בהסכם הקיבוצי המאפשרות את השעייתו, אין בהן כדי 'להכשיר' את הפגיעה בזכויותיו החוקתיות, ולפיכך שגה בית הדין הארצי בכך שביסס עליהן את פסק הדין. כמו כן מוסיף חסן, כי בית הדין הארצי התעלם מטענתו ולפיה חברת נמל אשדוד לא ערכה בחינה מחודשת של החלטת ההשעיה לאחר זיכויו בבית המשפט המחוזי, ולפיכך נפל בהחלטת ההשעייה פגם מהותי המחייב את ביטולה.

5.דין העתירה להידחות על הסף. כלל ידוע הוא כי בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות ופסקי דין של בית הדין הארצי לעבודה, ולא יתערב בהחלטותיו אלא במצבים חריגים בלבד (ראו, למשל, בג"ץ 803/18 אוסטרומוכוב נ' המוסד לביטוח לאומי, פסקה 3 (19.8.2018)). הנדון דידן אינו בא בגדרם של מצבים אלו. כפי שקבע בית הדין הארצי, ההחלטה על המשך השעייתו של חסן מעבודתו ניתנה תוך שקילת כלל השיקולים הרלבנטיים – בכלל זה זיכויו בבית המשפט המחוזי. משאלו הם פני הדברים, אין עילה להתערבותנו.

6.העתירה נדחית אפוא על הסף.

משלא נתבקשה תגובה, לא נעשה צו להוצאות.

ניתן היום, ח' בטבת התשע"ט (16.12.2018).