מורג הדסה נ' מדינת ישראל - משרד החינוך אגף להערכת תארים אקדמיים

פסק-דין

השופטת ע' ארבל:

לפנינו עתירה שעניינה אישור שקילות תואר לצורכי דירוג ושכר.

1.העותרת מציינת כי פנתה במסגרת עבודתה כשוטרת, בבקשה לאישור שקילות התואר שקיבלה מאוניברסיטת לטביה ונדחתה בנימוק כי מתשובותיה בשאלון אישי שמילאה ובמהלך הראיון שנערך לה בגף להערכת תארים אקדמיים מחו"ל במשרד החינוך (להלן: הגף להערכת תארים), נמצא כי לא עברה הליך לימודים תקין. השגה שהגישה העותרת נדחתה ובהמשך, בהתאם להחלטת בג"ץ בענין שקילות התארים של אוניברסיטת לטביה (בג"ץ 4573/05 מוסטקי נ' משרד החינוך (לא פורסם, 27.5.07), זומנה לראיון נוסף. אף בראיון זה נמצא כי תשובות העותרת אינן מלמדות על הליך לימודים תקין וגם השגותיה של העותרת על החלטה זו נדחו.

2.העותרת חוזרת בעתירתה על הטענות שהועלו ונדחו על-ידי הגף להערכת תארים, לפיהן תשובותיה בראיון אינן מלמדות על חוסר בקיאות, אלא נובעות מהזמן הרב שחלף מעת כתיבת עבודת הגמר ועד מועד הראיון ומשקפות בעיות זיכרון כתוצאה ממצבה הרפואי . כן מציינת העותרת אירוע הנוגע לאזכרת אמה שנערכה ביום הראיון והשפיע לטענתה על מצבה הנפשי בעת הראיון. בנוסף טוענת העותרת כי השאלות שנשאלה בעת הראיון חרגו מתכליתו המותרת של הראיון אל עבר בחינה של ממש. לבסוף, מעלה העותרת טענות בדבר חוסר עקביות של המשיבה וניסיונה להתחמק ממתן אישור השקילות "מדי פעם בטענות חדשות".

3.המשיבה טוענת בתגובתה כי יש לדחות את העתירה על הסף בשל קיומו של סעד חלופי ולחלופין, מבקשת ארכה על מנת להגיב לגופה של העתירה.

4.אכן, הצדק עם המשיבה כי דין העתירה להידחות על הסף. בקשת שקילות התואר נועדה לצורכי דירוג ושכר, ומשכך ככל שעתירה הנוגעת לבקשה שכזו הינה עתירה פרטנית שאינה מעלה שאלות עקרוניות ובעלות השלכות רוחב, נתונה הסמכות לדון בה לבית הדין לעבודה וזאת מכוח סעיף 24(א)(1) ל חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 (בג"ץ 1398/07 לביא-גולדשטיין נ' משרד החינוך (לא פורסם, 10.5.2010); בג"ץ 7580/10 עבוד נ' משרד החינוך (לא פורסם, 20.10.2010) (להלן: ענין עבוד)).

אמנם סעיף 93א(א) ל פקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971 (להלן: פקודת המשטרה) מחריג עניינים מסוימים הנוגעים ליחסי עובד-מעביד בין איש משטרה למדינה, מגדר סמכותו של בית הדין לעבודה. אולם תובענות שעניינן היבטי השכר, לא נמנות בסעיף זה ואכן בתי הדין לעבודה נוהגים לדון בתובענות ממין זה כעניין שבשגרה (בג"ץ 8790/08 דקל נ' משטרת ישראל (לא פורסם, 7.6.09) (להלן: ענין דקל)); בפרט בתובענות הנוגעות להשפעת אישור שקילות התואר על שכר השוטרים (ענין עבוד; ע"ע (ארצי) 174/03 סעיד נ' מדינת ישראל משטרת ישראל (לא פורסם, 29.5.05); ע"ע (ארצי) 79/10 משרד החינוך נ' רון (לא פורסם, 14.6.10). מעבר לנדרש יצוין כי אף בנוגע לעניינים המנויים בסעיף 93א לפקודת המשטרה קיים סעד חלופי וזאת לאור ה תוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000 (תיקון אחרון: 1.11.10), בו מפורטת רשימת העניינים המצויים בסמכות בתי המשפט לעניינים מינהליים וביניהם, מנויה בסעיף 37(1) לתוספת "החלטה בעניין המנוי בסעיף 93א לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971".

רק במקרים חריגים יידרש בית משפט זה לעתירה, מקום בו קיים סעד חלופי (ענין דקל; בג"ץ 2121/07 אלטמן נ' משרד החינוך התרבות והספורט (לא פורסם, 7.3.07)). המקרה שלפנינו, בו מעלה העותרת טענות פרטניות כנגד הליך בחינת בקשתה לאישור שקילות התואר, אינו נכנס בגדרי מקרים אלה. למותר לציין כי אם תחליט העותרת לתבוע סעד זה במסגרת בית הדין לעבודה, מוסמך בית הדין להפעיל את כללי המשפט הציבורי, ככל שהם נדרשים להכרעה בטענות המועלות בפניו (בג"ץ 8742/05 מסאר נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 9.11.05)).

לאור האמור, העתירה נדחית על הסף ללא צו להוצאות.

ניתן היום, ט"ו בשבט תשע"א (20.1.11).