חברת תחנת רמת אביב (מס 1) ואח' נ' יהודית ברנדשטטר (דגן)

פסק-דין

השופט א' גרוניס:

1.בני משפחה אחת, בעלי מניות של חברה בעלת תחנת דלק, היא המבקשת 1 ברע"א 9567/07 והמשיבה 1 בע"א 10224/07, אינם מצליחים להגיע להסכמות באשר לניהולה של התחנה והפעלתה. בית המשפט המחוזי פסק במחלוקת. בעקבות פסיקתו הונחו בפנינו בקשת רשות ערעור וערעור.

2.בהחלטה, שהוכתרה "פסק דין", מיום 10.10.07 פסק בית המשפט כי אין להשיב את חיים, בנה של אחת מבעלי המניות, יהודית ברנדשטטר (דגן), לעבודה בתחנת הדלק. עוד נפסק כי יהודית תוחזר לתפקידה כמנהלת מחלקת הרחצה בתחנה. כמו כן קבע בית המשפט כי על בעלי הדין להגיש במשותף תוכנית הבראה בין באופן שימונה גורם חיצוני לניהול התחנה, בין על דרך תפעול התחנה על-ידי גורם עצמאי, ובין אם באמצעות השכרתה של התחנה. בהחלטה מיום 13.1.08 קבע בית המשפט, בנוגע לתוכנית ההבראה, כי דבריו בעניין זה היו בגדר אוביטר וכי הסוגיה לא הייתה חלק מעילת התביעה שבפניו ולפיכך בוטלה האפשרות של תוכנית הבראה.

3.הסכסוך בין המעורבים הינו סכסוך משפחתי-עסקי, שראוי לו שימצא פתרון בדרכי שלום. בדיון שנערך בבית משפט זה בחודש נובמבר 2009 הסכימו בעלי הדין לפנות להליך גישור. למרבה הצער הגישור לא צלח. אף בדיון בפנינו עשינו מאמצים חורים ונשנים להביא את הצדדים להסכמה, אך לצערנו כל הנסיונות כשלו. טוב יעשו המעורבים אם ימשיכו במאמצים להשגתו של הסדר, בעקבות פסק דיננו.

4.איננו רואים צורך להתייחס לשאלה האם החלטתו של בית המשפט מיום 10.10.07 הייתה "פסק דין" או "החלטה אחרת". בנסיבות העניין, גם אם מדובר בהחלטה אחרת, הרי ראוי להפעיל את תקנה 410א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. בכל מקרה, אנו דנים בבקשה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על פיה.

5.סבורים אנו כי צדק בית משפט קמא שעה שהחליט לעת ההיא שאין מקום להשיב את חיים, בנה של יהודית, לעבודה בתחנה. בפני בית המשפט היו ראיות לגבי דרך התנהלותו והתנהגותו של חיים שעה שעבד בתחנה ואלה הובילו, ובדין כך, למסקנה שאין להורות אז על השבתו לעבודה. יוער, כי חיים הוא כיום עורך דין פעיל וייצג את אמו בהליכים בפנינו. כמו כן סבורים אנו כי לא היה מקום להורות על הכנת תוכנית הבראה, שעשויה להוביל להרחקתם של בני המשפחה מעבודה בתחנה. עצם העובדה שענייניה של החברה מנוהלים באמצעות החלטות רוב אינה מצביעה כשלעצמה על קיפוח. מה גם שמן החומר עולה כי מרכיבי הרוב והמיעוט אינם יציבים לאורך שנים אלא משתנים מעת לעת. איננו רואים צורך לחוות דעת בשאלה האם בית המשפט רשאי היה ליתן את החלטתו מיום 13.1.08, בה ביטל הוא חלק מן ההחלטה הקודמת, זו מיום 10.10.07. בין כך ובין כך, לא היה מקום להורות על הכנתה של תוכנית הבראה שעשויה להביא לחיסול מקום עבודתם של בני המשפחה. אפשר שאם מערכת היחסים תתדרדר עוד ויוכח קיפוח של אחד או אחת מבעלי המניות, כי אז לא יהא מנוס מפתרון קיצוני. יוער, כי לא מצאנו להיעתר לבקשה להבאת ראיות נוספות שהוגשה על ידי המערערת בע"א 10224/07.

6.בטרם סיום אין לנו אלא להביע את תקוותנו כי בני המשפחה ישכילו להגיע להסכמה שתאפשר ניהול משותף ועבודה פוריה בתחנה, זאת במיוחד לאור העובדה שבני הדור השלישי עובדים כיום בתחנה ובעתיד עשויים הם להידרש אף לניהולו של העסק.

7.לפיכך תעמוד החלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 10.10.07 על כנה בכפוף לשינוי אחד והכוונה שמבוטלת ההוראה בדבר הכנת תוכנית הבראה (וכאמור בית משפט קמא הוא עצמו הורה על ביטול חלק זה של החלטתו).

לא ייעשה צו להוצאות.

ניתן היום, ט"ו בשבט התשע"א (20.1.2011).