רפאל זהבי ואח' נ' מדינת ישראל - שר הפנים

פסק-דין

השופטת מ' נאור:

1.עתירה זו אינה רלבנטית עוד ודינה להימחק.

2.העותר 1 הוא אזרח ישראל. בעת ביקור באוקראינה הוא נישא לעותרת 2 אזרחית אוקראינה. העותרת 3 היא ילדתם המשותפת. העותר 1 פנה למשיב בבקשה להסדיר את מעמדן בישראל של העותרות. במהלך הטיפול בבקשה התקבל אצל המשיב מידע שעורר חשש כבד בשאלה אם קיים משק בית משותף וקשר נישואין שריר וקיים בין העותר 1 לעותרת 2. בעקבות מידע זה זומנו העותר 1 והעותרת 2 לשימוע ובסופו של דבר הוחלט ביום 2.7.2007 לדחות את בקשת העותר להסדרת מעמדה בישראל של העותרת 2 והיא נתבקשה לצאת את הארץ. על החלטה זו הוגשה העתירה שלפנינו בה נטען כי החלטת המשיב היא בלתי סבירה ובלתי מידתית. העותרים טענו כי רצונה של העותרת 2 להשתקע בישראל בא בעקבות רצונו של בעלה – העותר 1 – לגור בארץ וכי העותרים מקיימים כאן תא משפחתי לכל דבר ועניין. כמו כן נטען בעתירה כי המשיב לא נתן את המשקל הראוי לטובת הילדה – העותרת 3 – ולשלמות התא המשפחתי.

3.המשיב הגיש את תגובתו לעתירה ממנה ניתן ללמוד כי העתירה אינה רלבנטית עוד. המשיב פירט כי לאחר הגשת העתירה פנה העותר 1 למשיב, הצהיר בפניו כי בני הזוג אינם מקיימים תא משפחתי וביקש למשוך את בקשתו להסדרת מעמדה של העותרת 2 בישראל וכן להפסיק את הטיפול בעתירה דנן. המשיב טוען כי לאחר שהעותר 1 הודיע כי הוא חוזר בו מבקשתו להסדרת מעמדה של העותרת 2 אין עילה למתן מעמד ודין העתירה להדחות על הסף.

4.נוכח האמור בתגובת המשיב איפשרתי לבא כוח העותרים להודיע האם העותרים עומדים על עתירתם או מבקשים הם למחקה. עו"ד מהגר שהגיש את העתירה בשם העותרים הודיע כי על פי כתב המינוי מהלשכה לסיוע משפטי הוא מייצג את העותרות 2, 3 בלבד וביקש למחוק את העותר 1 מהעתירה. כמו כן הודיע עו"ד מהגר כי העותרות עומדות על עתירתן וכי יש להסדיר את מעמדה של העותרת 2 בישראל מאחר שהיא המשמורנית של העותרת 3 וכי אין לנתק בין העותרת 2 לביתה העותרת 3 שהיא בעלת אזרחות ישראלית ועל פי עקרון טובת הילד. בהודעה הוסף כי העותר 1 נהג כלפי העותרת 2 באלימות והוא מנצל את מצבה המשפטי כדי לפגוע בה.

5.העתירה כפי שהוגשה אינה רלבנטית עוד ודינה להימחק. בעתירה נתבקשה הסדרת מעמדה של העותרת 2 מכוח נישואיה לעותר 1. זוהי גם הבקשה שהייתה לפני המשיב. לאחר הגשת העתירה הסתבר כי העותר 1 חזר בו מבקשתו זו וכי היחסים בין העותרת 2 לעותר 1 עלו על שרטון. אין מחלוקת כי מאחר שהתא המשפחתי של העותר 1 והעותרת 2 נמצא בשלבי פירוק "אין יסוד לקבלת אזרחות ישראלית מכוח אזרחותו של בן-הזוג הישראלי" (בג"ץ 4156/01 דימיטריוב נ' משרד הפנים, פ"ד נו (6) 289, 293) וממילא העותר חזר בו מבקשתו. בפני המשיב אין אפוא כעת כל בקשה להסדרת מעמדה של העותרת 2 והעתירה כפי שהוגשה אינה רלבנטית עוד. אכן, העותרת 2 עומדת על עתירתה ומבקשת כעת שמעמדה יוסדר, בין היתר, מכוח הורותה לעותרת 3 ולאחר שהעותר 1 על פי הנטען נהג כלפיה באלימות. כידוע "על דרך העיקרון, אין באזרחות של הבת כדי להעניק מעמד של תושב קבע" (שם, בעמ' 294) וכן נקבע כי "אין די בכך שתושב זר מבקש להימצא בקירבת בן משפחה, אזרח או תושב, כדי להצדיק מתן רישיון לישיבת קבע בישראל" (עע"ם 11538/05 נטיוסוב נ' שר הפנים, פסקה 6 (טרם פורסם, 25.11.2007)). לכלל זה יתכנו חריגים ואולם, ככל העולה מההודעה שהגיש עו"ד מהגר העותרת 2 כלל לא פנתה למשיב פנייה מוקדמת בעניין כך שבפני המשיב אין ולא היתה כל בקשה להסדרת מעמדה של העותרת 2 על פי טענות אחרות ומוקדם לדון בעניין. מכל מקום, לא זו הייתה התשתית העובדתית והמשפטית של העתירה ועל כן יש למוחקה.

6.העתירה נמחקת אפוא. אין צו להוצאות. הצו הארעי שניתן על ידי השופט פוגלמן ביום 15.10.2007 יעמוד בעינו למשך 45 ימים נוספים כדי לאפשר לעותרת 2 לפנות למשיב, אם רצונה בכך, וזאת מבלי שנביע כל עמדה לגבי סיכוייה של בקשה שכזו, ככל שתוגש.

ניתן היום, י"ד בחשון התשס"ט (12.11.2008).