עדנאן עאדל תאופיק גית נ' מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה ושומרון ואח'

פסק-דין

1.העתירה שלפנינו נסבה על שני צווים שהוצאו כנגד העותר, תושב ישראל המתגורר במזרח ירושלים, ומחזיק בתפקיד מושל ירושלים מטעם הרש"פ.

הצו הראשון הוצא על ידי המשיב 1, ולפיו נאסרה כניסתו ושהייתו של העותר לתחומי איו"ש למשך שישה חודשים. הצו הוצא מכוח סמכותו של המשיב 1, לפי סעיף 3 להיתר כללי (מס' 5) (תושבים ישראלים ותושבי חוץ) (יהודה והשומרון), התש"ל-1970.

הצו השני הוצא על ידי המשיב 2, ולפיו נאסר על העותר ליצור קשר עם שבעה אנשים ששמותיהם מפורטים בצו, למשך שישה חודשים.

2.נקדים ונאמר, כי לצורך תקיפת הצו הראשון אכן קיים סעד חלופי בדמות פנייה לבית המשפט לעניינים מנהליים לפי הוראות פרט 3(ב) לתוספת הרביעית לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000. לכן, ראוי היה לעותר לפנות לבית המשפט המחוזי.

ברם במקרה דנן, ובאופן חריג, לא מצאנו לפצל הדיון בעניינו של העותר נוכח היבטים משותפים לשני הצווים, ועל כן בחנו במסגרת הדיון גם את הצו הראשון בגדר סמכות מקבילה.

3.ולגופם של דברים.

לאחר שעיינו בעתירה ובתגובת המשיבים, ולאחר שעיינו בהסכמת בא כוח העותר בחומר הסודי שהונח לפנינו, נחה דעתנו כי יש בסיס לאמור בפרפרזה בסעיף 41 לתגובה, ולפיה "העותר מעורב בפעילות עדכנית ואסורה מטעם הרשות הפלסטינית ועבורה באופן המהווה סיכון לביטחון המדינה, ביטחון האזור ולשלום הציבור, מעורב במעצרם ובחקירתם של בעלי תעודות זהות ישראליות על ידי גורמים מטעם הרשות הפלסטינית; וכן חשוד כמי שקורא לשימוש באלימות נגד כוחות הביטחון".

4.לא ראינו אפוא להתערב בהחלטת המשיבים (ונדגיש שוב, כי ככלל תקיפת הצו הראשון צריכה היתה להיעשות בבית המשפט לעניינים מנהליים).

אשר על כן, העתירה נדחית.

ניתן היום, כ"ד בשבט התשע"ט (30.1.2019), בנוכחות הצדדים.