יוסף גדייב נ' ראש האגף לחקירות ולמודיעין -משטרת ישראל ואח'

פסק-דין

השופט י' עמית:

1.עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים, בה מבקש העותר כי נורה למשיב 1 לפתוח בחקירה פלילית ובהליכים פיקודיים-משמעתיים מיידים נגד חוקר במחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש).

2.העותר הינו שוטר מג"ב שנעצר ביום 8.9.2014 בחשד למעורבותו במקרי שוד. עם מעצרו, נחקר העותר על ידי חוקר מח"ש (להלן: החוקר), שגבה ממנו את הודאתו הראשונית. לטענתו, בהודאתו, שמציגה כביכול באופן מלא וממצה את חקירתו, מופיעה השאלה האם החשדות נגדו נכונות, בתגובה לה השיב "כן. חוץ מהחזקת האמל"ח והשוד לא היה מזויין", ולאחריה מופיעה השאלה "ספר לי מההתחלה את הכל". אלא, שבפועל עולה מהתיעוד החזותי של החקירה כי קיים פער של רבע שעה בין שתי השאלות, והדברים שנאמרו בפרק הזמן החסר לא מצאו ביטוי בהודאת העותר. לגרסת העותר, וכפי שעולה לטענתו מהתיעוד, במהלך אותה רבע שעה הכניס החוקר פרטים לפיו ותיקן אותו על מנת שיראה כאילו העותר יודע לתאר במדויק את מעשי השוד. כן נטען, כי בפרק זמן זה, ביקש העותר להיוועץ בעורך דין אך בקשה זו זכתה, לטענתו, בהתעלמות מוחלטת מצדו של החוקר.

העותר העלה את הטענה לפגיעה בזכות ההיוועצות שלו עוד ביום 9.9.2014, במהלך דיון בבקשה להארכת מעצרו בפני בית משפט השלום בתל אביב-יפו (מ"י 22953-09-14). במעמד זה, נשאל על כך החוקר ישירות. לגרסת החוקר, הוא הקריא לעותר את זכויותיו והוא לא מכיר כל בקשה של העותר להיוועץ בעורך דין בעת הגעתו.

נוכח האמור לעיל, הגיש העותר ביום 13.11.2014 למשיב 2 תלונה נגד החוקר, בה ביקש לפתוח בחקירה פלילית נגד החוקר בחשד למתן עדות שקר; לנקוט בצעדים מנהליים מידיים נגד החוקר לרבות השעייתו המידית; ולמנוע הישנות מקרים כגון דא. העתק נשלח ליועץ המשפטי לממשלה, לפרקליט המדינה, למפכ"ל המשטרה וליו"ר (משותף) הפורום הפלילי בלשכת עורכי הדין, שפנה בעקבות העתק שנשלח אליו למשיב 2 על מנת שזה יבדוק את התלונה לשם מניעת הישנות מקרים דומים בעתיד. ביום 14.12.2014, התקבלה במשרדי בא כוח העותר תשובתו של המשיב 1. לפי נוסח התשובה, פניית העותר הועברה לטיפול המשיב 1 מלשכת המפכ"ל, ולאחר בחינת הטענות על ידי הגורמים המקצועיים נמצא כי אין מקום להורות על פתיחת חקירה פלילית נגד החוקר. עוד צוין כי נראה שיש להעלות את הטענות מושא התלונה במסגרת ההליך הפלילי. העותר הוסיף, כי למיטב ידיעתו עד כה לא ננקטו צעדים משמעתיים או פיקודיים נגד החוקר.

3.בעתירתו טוען העותר כי החוקר נמנע במכוון מתיעוד מלא של חקירתו על מנת להסתיר את שינויי הגרסאות ואת אמירותיו הבעייתיות של העותר בחקירתו; כי החוקר התעלם מבקשתו של העותר להיוועץ בעורך דין עוד במהלך החקירה ופגע בזכות ההיוועצות של העותר; וכי החוקר העיד עדות שיקר בפני בית משפט עת נשאל על הפגיעה בזכות ההיוועצות. לטענת העותר, חומרת האירועים מצדיקה תגובה הולמת, בדמות חקירה פלילית ונקיטת צעדים משמעתיים, במנותק מההליך הפלילי המתנהל נגד העותר. לטענתו, החלטת המשיב 1 להימנע מלפתוח בחקירה פלילית נגד החוקר או לנקוט בצעדים משמעתיים-פיקודיים מיידים בלתי סבירה בנסיבות דנן, בפרט שעה שעסקינן בחוקר מח"ש, הגוף האמון על טוהר המידות של משטרת ישראל. עוד התבקש בית משפט זה ליתן צו ביניים המורה למשיב 2 להשעות באופן מידי את החוקר.

4.דין העתירה להידחות על הסף בשל אי מיצוי הליכים וקיומו של סעד חלופי. כפי שעולה מהעתירה, התלונה נגד החוקר הוגשה למח"ש ולמפכ"ל המשטרה, והמשיב 1 מצא כי אין מקום לפתוח בחקירה פלילית במקרה דנן. ככל שמדובר בתלונה שהוגשה למשטרה, ניתן להגיש ערר כאמור בסעיף 17ב(1) לפקודת המטה הארצי 06.03.01 העוסקת בטיפול בתלונות הציבור (בג"ץ 5540/11 והבה נ' השר לביטחון פנים (9.1.2012)). עוד יש להזכיר כי על החלטות המשטרה שלא לפתוח בחקירה או שלא להעמיד לדיון ניתן לערור על פי סעיף 64(א)(1) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (שם; בג"ץ 9659/10 כמיל נ' מדינת ישראל (11.7.2011); בג"ץ 8777/01 והדי נ' משטרת אשקלון (28.2.2002); בג"ץ 3785/06 סיני נ' מפכ"ל משטרת ישראל (25.9.2006)). ולבסוף, ושמא עיקרו של דבר, טענותיו של העורר לגבי אמינות עדות החוקר מקומם בהליך הפלילי המתנהל בעניינו, ואין מקום "לעקוף" את הכרעת בית המשפט הדן בעניינו בדרך של הגשת עתירה לבית משפט זה.

5.אשר על כן, העתירה נדחית. משלא נתבקשה תגובה, ולפנים משורת הדין, אין צו להוצאות.

ניתן היום, י"ג בטבת התשע"ה (4.1.2015).