יפרח ג'רמן נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק-דין

השופט ע' פוגלמן:

העותרת שלפנינו – שאיננה מיוצגת והגישה עתירה באמצעות בן זוגה – היא "אישה נכה וסיעודית" אשר – כנטען בעתירה – סובלת מבעיות רפואיות רבות. כעולה מהמסמכים שצורפו לעתירה, ביום 5.8.2014 דחה המוסד לביטוח לאומי – הוא המשיב – את תביעת העותרת לקבלת קצבת נכות כללית בהסתמך על סעיף 195 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן: חוק הביטוח הלאומי או החוק), זאת משום שהעותרת אינה "מבוטחת בביטוח נכות הואיל והגעת [העותרת – ע' פ'] לגיל פרישה". העותרת מבקשת שנורה על ביטולו ולחלופין על תיקונו של סעיף 195 לחוק, שמכוחו ניתנה ההחלטה האמורה, שבגדרה – כך נטען – "פוגעת המדינה בזכויותיה להתקיים ככל שניתן בכבוד בערוב ימיה ולהקל על סיבלה". להשלמת התמונה יצוין כי – כעולה מהמסמכים שצורפו לעתירה – העותרת זכאית לקבל גמלת סיעוד מהמשיב החל מיום 1.6.2014.

לאחר שעיינתי בעתירה ובנספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות על הסף. אשר לדרישה לביטול החוק, העתירה אינה כוללת תשתית משפטית למתן סעד כאמור, זאת נוכח הכלל שלפיו על עותר החפץ בהגשת עתירה לתמוך טענותיו "בהצגת תשתית עובדתית מפורטת ומלאה, ובנימוקים משפטיים סדורים ומדויקים" (בג"ץ 3014/16 שחדה נ' משרד הפנים, פסקה 9 (16.11.2016)). במקרה דנן, העתירה אינה מגלה מהן העילות שבגינן מתבקש ביטול החוק, כמו גם הטיעונים המשפטיים לתמיכה בהן. אשר לבקשה להורות על תיקון החוק – כידוע, "בית משפט זה לא יוציא מלפניו צו המורה לרשות המחוקקת לתקן או לשנות דבר חקיקה והכתובת לכך היא הרשות המבצעת או הרשות המחוקקת" (בג"ץ 8597/15 עמותת הורות משותפת טובת הילד נ' מדינת ישראל, פסקה 3 (17.12.2015)). לכך אוסיף כי ממילא העותרת לא צירפה את הצדדים הרלוונטיים כמשיבים לעתירה – הם הכנסת והממשלה – וזאת הגם שהעתירה – כאמור – נוגעת להם (בג"ץ 8940/14 א.פ.ט אדוונסד פאואר טכנולוגי בע"מ נ' כנסת ישראל, פסקה 8 (18.1.2015)). לבסוף, ככל שהעותרת מבקשת להשיג על החלטת המשיב לגופה (הגם שהדבר אינו מצוין במפורש בטענותיה), דין העתירה להידחות על הסף הן נוכח השיהוי שנקטה העותרת, שביקשה להשיג על החלטת המשיב בחלוף למעלה משנתיים מעת שזו ניתנה (שם); הן משום שדומה כי עמד לעותרת סעד חלופי להשיג על ההחלטה כאמור בחוק הביטוח הלאומי (בג"ץ 7575/16 ברהום נ' רשות המיסים מכס אשדוד, פסקה 4 (13.10.2016)). על יסוד האמור – ובפרט בנתון לצירופם של שיקולים אלה גם יחד – ראיתי לדחות את העתירה.

העתירה נדחית אפוא. משלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות.

ניתן היום, י"ב בכסלו התשע"ז (12.12.2016).