חאג' עבד חנאן ואח' נ' שר הפנים

פסק-דין

השופט א' א' לוי:

עניינה של העתירה הוא בבקשת העותרים לאיחוד משפחות.

העותרת 1 היא אזרחית ישראלית, אשר נישאה בשנת 1997 לעותר 2, תושב השטחים. כיום מתגוררים העותרים בחיפה יחד עם שלושת ילדיהם. בשנת 1999 הגישו העותרים את בקשתם לאיחוד משפחות וקבלת היתר לישיבת קבע בישראל עבור העותר 2, אולם בקשתם זו נדחתה על ידי המשיב.

היה זה רק ביום 11.10.2005 שהעותרים הגישו עתירה זו כנגד החלטת המשיב,

ובמסגרתה מבקשים הם כי יינתן בעניינם צו ביניים, לפיו יימנע המשיב מלגרש את העותר 2 מישראל עד להכרעה בעתירה לגופה.

הגשתה של העתירה במועד זה לוקה בשיהוי ניכר. כידוע, בקשות לאיחוד משפחות נבחנות לאורה של תשתית נסיבתית עדכנית, ובהקשר זה נדרשים נתונים שונים אודות מרכז חייהם של העותרים, נישואיהם, ואף נדרשת עמדתם של גורמי ביטחון באשר לבקשה. הזמן הרב שחלף מאז הוגשה בקשתם של העותרים למשיב – בשנת 1999 – ועד היום, אינה מאפשרת עוד לבחון את עניינם על יסודם של נתונים עכשוויים כמצוין לעיל, ומשכך, דינה של העתירה להידחות (ראו בג"צ 3790/04 מוסא נ' שר הפנים (לא פורסם)).

אוסיף עוד, כי נכון להיום לא יוכלו העותרים להגיש עתירה נוספת וחדשה לאיחוד משפחות. זאת, לאור הוראותיו של חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003. יחד עם זאת, בפני בית-משפט זה תלויות ועומדות עתירות עקרוניות המכוונות כנגד חוקתיותו של החוק הנדון, ולכשיינתן בעתירות אלו פסק-דין, יוכלו העותרים, ככל שיראו לכך עילה, לשוב ולהעלות את עניינם בפני הרשויות המוסמכות.

העתירה נדחית.

ניתן היום, י"א בתשרי התשס"ו (14.10.2005).