יוסרא שמאלי ואח' נ' שר הפנים

פסק-דין

בעתירה שבפנינו ביקשו העותרים כי נורה למשרד הפנים ליתן טעם מדוע לא יינתנו לעותר אישור עבודה בישראל ואשרת חוזר לישראל (אינטרויזה) על מנת שיתאפשר לו לבקר את הוריו במרוקו וכן מדוע לא יצוינו פרטי העותר בתעודת הזהות של העותרת בתור בן זוגה.

העותרת הינה אזרחית ישראל והעותר הינו אזרח מרוקו. העותרים נישאו בשנת 2002 ומאז האריך משרד הפנים מעת לעת את אשרות השהייה של העותר במסגרת ההליך המדורג.

ביום 16.3.05 הגיש משרד הפנים את תגובתו לעתירה, בה הודיע כי רישיון הישיבה של העותר (ב/1) הוארך ביום 14.3.05 בששה חודשים וכי רישיון זה מאפשר עבודה בישראל. כן הודיע משרד הפנים כי העותר יוכל לפנות בבקשה ללשכת מינהל אוכלוסין להנפקת אשרת חוזר וכי לעת הזו אין למשרד הפנים התנגדות להנפיק לו אשרה כאמור. עוד הודיע משרד הפנים כי העותרת רשומה בתעודת הזהות כנשואה וכי בהתאם לחוק מרשם האוכלוסין, תשכ"ה-1965 ולנהלי משרד הפנים יצוינו פרטי העותר בתעודת זהותה של העותרת כשיקבל העותר רישיון ישיבה ארעי (א-5).

ביום 18.5.05 הודיעו העותרים כי יהיו נכונים למחוק את עתירתם אם יתחייב משרד הפנים לחדש את רישיון הישיבה של העותר בששה חודשים נוספים. ביום 1.8.05 הודיע משרד הפנים כי ההחלטה באשר להארכת רישיון הביקור של העותר תתקבל בסמוך למועד בו יפקע רישיונו הנוכחי, בהתאם לנהלי משרד הפנים, וכי החלטה זו תיגזר מהחלטת משרד הפנים באשר להמשך יישום ההליך המדורג בעניינו של העותר.

מן ההודעות שתוכנן פורט לעיל עולה כי לעת הזו העתירה מיצתה את עצמה. כל שנותר מהעתירה הוא דרישת העותרים כי משרד הפנים יתחייב להאריך את רישיון הישיבה של העותר במועד בו יפקע רישיונו הנוכחי. כפי שעולה מהודעת משרד הפנים מיום 1.8.05, רישיונות הישיבה ניתנים לתקופות קצובות, על מנת לאפשר למשרד הפנים לבחון מעת לעת את מעמדו של בעל הרישיון. בנסיבות אלה, אין משרד הפנים יכול להתחייב מראש להאריך את רישיון הישיבה של העותר. מכל מקום, אם יגישו העותרים בקשה להאריך את רישיון הישיבה של העותר ובקשתם תסורב, כל טענותיהם שמורות להם לשוב ולפנות לבית משפט זה.

אשר על כן, העתירה נמחקת.

ניתן היום, ו' בתמוז התשס"ה (11.8.2005).