Skip to main content
Election 2026

Israel votes on Tuesday, 27 October

From the court's archivePetition to the High Court of Justice

בסאם אמין מחמד סאיח נ' המפקד הצבאי לאזור יהודה ושומרון

HCJ 9998/03 was decided on 13 November 2003.

The court's decision, in its own words.

בעתירה נתבקש גם "להגביל" את המשיב "בהוצאת צו חדש". אין זאת אלא שבהשהותו את הגשת עתירתו כנגד צו המעצר הקיים, עד קרוב למועד פקיעתו, קיווה בא כוח העותר שיינתן לו להשיג על קיום עילה להארכת תוקפו של המעצר, עוד בטרם גילה המשיב אם אמנם בדעתו להאריך את תוקף המעצר. בנקיטת "טקטיקה" כזאת יש משום שימוש בלתי ראוי בהליך. עצור המבקש לעתור כנגד צדקת מעצרו מצופה לעשות כן תוך זמן סביר לאחר שבית המשפט הצבאי לערעורים דחה את ערעורו על החלטת השופט הצבאי לאשר את הצו. מאידך, כל עוד לא מיצה את סעדו החלופי, בהגשת ערעור לבית המשפט הצבאי, אין עצור כזה יכול להישמע בעתירה לפני בית משפט זה; לא כל שכן, שאין יסוד לדון בעתירתו נגד החלטה עתידית – ולוא גם צפויה – להאריך את מעצרו.

3 justices heard the case, and the ruling came on 13 November 2003.

Court
The Supreme Court, sitting as the High Court of Justice
Case
HCJ 9998/03
Opened
2003
Decided
13 November 2003
Length
2 pages

The panel

  • יעקב טירקל
  • אדמונד לוי
  • סלים ג'ובראן

This is how to cite the ruling.

בג"ץ 9998/03 בסאם אמין מחמד סאיח נ' המפקד הצבאי לאזור יהודה ושומרון (13.11.2003)

The full text of the ruling, in the Hebrew the court gave it in.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ 9998/03

בפני: כבוד השופט י' טירקל · כבוד השופט א' א' לוי · כבוד השופט ס' ג'ובראן

העותר: בסאם אמין מחמד סאיח

נגד

המשיב: המפקד הצבאי לאזור יהודה ושומרון · עתירה למתן צו על-תנאי

בשם העותר: עו"ד חטיב ג'מיל

פסק-דין

עתירה זו, שהוגשה לבית המשפט ביום 9.11.03 מופנית נגד צדקתו של צו מעצר מינהלי, שהוצא על ידי מפקד צבאי ביום 6.8.03 ושמכוחו נעצר העותר למשך ארבעה חודשים. יצוין כי עוד ביום 17.9.03 דחה בית המשפט הצבאי לערעורים את ערעורו של העותר על החלטת שופט צבאי משפטאי לאשר את צו המעצר. משמע, כי את עתירתו שלפנינו הגיש העותר יותר מחודש וחצי לאחר דחיית ערעורו. די בשיהוי ניכר זה כדי להפיג את טעמה של העתירה.

בעתירה נתבקש גם "להגביל" את המשיב "בהוצאת צו חדש". אין זאת אלא שבהשהותו את הגשת עתירתו כנגד צו המעצר הקיים, עד קרוב למועד פקיעתו, קיווה בא כוח העותר שיינתן לו להשיג על קיום עילה להארכת תוקפו של המעצר, עוד בטרם גילה המשיב אם אמנם בדעתו להאריך את תוקף המעצר. בנקיטת "טקטיקה" כזאת יש משום שימוש בלתי ראוי בהליך. עצור המבקש לעתור כנגד צדקת מעצרו מצופה לעשות כן תוך זמן סביר לאחר שבית המשפט הצבאי לערעורים דחה את ערעורו על החלטת השופט הצבאי לאשר את הצו. מאידך, כל עוד לא מיצה את סעדו החלופי, בהגשת ערעור לבית המשפט הצבאי, אין עצור כזה יכול להישמע בעתירה לפני בית משפט זה; לא כל שכן, שאין יסוד לדון בעתירתו נגד החלטה עתידית – ולוא גם צפויה – להאריך את מעצרו.

העתירה נדחית.

ניתן היום, י"ח בחשון תשס"ד (13.11.03).

Find the case on the Supreme Court's site

The court gave these rulings around the same time.

All Supreme Court rulings →

More tools