בנק הפועלים בע"מ נ' נג'מיאה דוד ואח'

פסק-דין

1.בקשת רשות הערעור הוגשה על החלטה של בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כבוד השופט נ' ישעיה) ליתן צו מניעה זמני שאסר לממש בהליכי הוצאה לפועל חנות ששועבדה על ידי המשיבים 1 ו-2 (להלן - המשיבים) להבטחת חובותיה של המשיבה 3 למבקש.

2.המבקש מעלה טענות רציניות בבקשה. בין היתר מצביע הוא על כך שבא כוחם של המשיבים חזר מן הטענה כי חתימתו של המשיב 1 אינה מופיעה על שטר המשכנתה. עוד מפנה הוא לכך שהשטר נחתם בפני עורך דין. כן נטען, כי חלק מן הטעמים שהובאו בהחלטה ליתן את הסעד הזמני אינם מופיעים כלל בכתב התביעה שהוגש. בנוסף לכך נטען כי כספים שקיבלה המשיבה 3 מן הבנק שימשו לפדיון משכנתה על הנכס לטובת בנק אחר.

3.אם בסופו של דבר מחליט אני להותיר את צו המניעה הזמני, הרי הנני עושה כן בעיקר מן הטעם שהמשיב 1 חתם על מסמכי הבנק שעה שהיה מעל גיל שמונים, בעודו מתקשה בראייה וכאשר ידיעתו את השפה העברית הינה מוגבלת. נתונים אישיים אלה עשויים להשליך מבחינות שונות על זכותו של המבקש לממש את השעבוד.

4.עם זאת, הגעתי לכלל מסקנה כי אין להסתפק בהתניית תוקפו של הסעד הזמני בהפקדה של 50,000 ש"ח בלבד. לעניין זה אף נותן אני משקל, בין השאר, לעובדה שהתובענה הוגשה לבית המשפט המחוזי על דרך כתב תביעה ולא כהמרצת פתיחה. המשמעות היא שההליך עשוי להימשך שנים מספר, בעוד החוב הולך וצומח. אין לדעת אם שווי הבטוחה יגדל בשיעור דומה לשיעור צמיחתו של החוב. אי לכך נראה לי לנכון להכפיל את סכום ההפקדה ולהעמידו על 100,000 ש"ח.

5.לפיכך, החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור וזה הוגש על פיה. הערעור מתקבל באופן חלקי במובן זה שההפקדה תועמד על 100,000 ש"ח. הסכום יופקד בבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים מהמצאת פסק דין זה, שאם לא כן יפקע הצו הזמני. אין צו להוצאות.

ניתן היום, י"ד באדר א' התשס"ח (20.2.2008).