אברהם כליף נ' נעים כהן

פסק-דין

א. תולדות הנושא תוארו בהחלטה מיום י"ד בכסלו תשס"ה (25.11.04), ולא אחזור עליהן, ובגדר אותה החלטה נתבקשה תשובה באשר לעיכוב ביצועו של הסעד הכספי בלבד. עיכוב ביצוע בכגון דא ניתן שעה שיש חשש שאם יזכה המערער בערעורו, לא יוכל לגבות את כספו (גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי מה' 8, 623, והאסמכתאות המובאות שם). לא נתבקשה תשובה באשר לפינוי מן החנות. בתשובת בא כוח המשיב מיום 7.12.04 נאמר לעניין זה, כי "שני הצדדים חסרי אמצעים אך המשיב אוחז בפסק דין מנומק היטב שניתן לזכותו...", ולכן נטען כי אין לעכב את ביצועו של הסעד הכספי. עם זאת, לא הוכחש כי למשיב חוסר יכולת כלכלית, והוצע, לחלופין, כי סכום פסק הדין יופקד בקופת בית המשפט או בחשבון נאמנות.

ב. עוד לפני כן הוגשה בקשה דחופה מטעם המבקש לעיון חוזר בהחלטה באשר לפינוי, בטענה כי פינוי יפגע במבקש ממונית ונפשית, שכן החנות לממכר קפה ותה חשובה לו, ועיסוקו בה הוא הדבר שהוא רגיל לעשותו מזה שנים רבות, וכן כי משיוודע דבר הפינוי יוטלו עיקולים על הנכס ולא ניתן יהא להשיב את המצב לקדמותו; ולחלופין, כי סעד הפינוי יינתן בכפוף דמי שכירות למשיב, כדי שיוכל המבקש להמשיך בשגרת חייו.

ג. החלטתי להידרש לבקשת רשות הערעור, אם גם מתוך התלבטות שכן אין המדובר בנושא בעל חשיבות משפטית רחבה, שככלל תידרש אליו ערכאת ערעור בגלגול שלישי; אך כדי לאפשר מיצויה של עשיית הצדק בין הצדדים, אני דן בה כערעור.

ד. בנסיבות, איני רואה מקום לעיון חוזר, ככל שהמדובר בפינוי, וכאמור בהחלטתי מיום 25.11.04, נראית לי החלטת בתי המשפט הקודמים מאוזנת וראויה. אין מניעה כמובן כי הצדדים יגיעו להבנה בדבר הישארות המבקש בחנות תוך תשלום דמי שכירות , אך הדבר מסור להסכמה ביניהם, אם תושג.

ה. באשר לחוב הכספי, החלטתי בנסיבותיו הכלכליות הקשות של המשיב, שלא הוכחשו, והחשש שאם יזכה המבקש בערעור לא יוכל להיפרע הימנו, לקבל את הערעור חלקית ולעכב את ביצוע פסק הדין בחלק הכספי עד להכרעה בערעור, למעט 20,000 ש"ח שיופקדו במזכירות בית המשפט המחוזי בתל אביב בתוך 30 יום. בהעדר הפקדה זו, יפקע העיכוב.

ו. הוצאות הליך זה בסך 5,000 ש"ח, לפי התוצאות בערעור.

ניתנה היום, ה' באדר א' תשס"ה (14.2.2005).