עיריית באר שבע נ' התאחדות הקבלנים והבונים ואח'

פסק-דין

1.בעלי הדין מתנצחים בעניין הוצאות. בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (כבוד סגן הנשיא ב' אזולאי) מיום 25.1.07 נתקבלה בחלקה תובענה שהגישו המשיבים. בסיומו של פסק הדין חוייבה המבקשת לשלם למשיבים "הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 30,000 ש"ח בתוספת מע"מ". חודשים לאחר מתן פסק הדין הגישו המשיבים בקשה לשומת הוצאות בה דרשו סך של 103,712.95 ש"ח. הבקשה הובאה משום מה בפני שופטת שלא נתנה את פסק הדין. בהחלטה נקבע כי המשיבים זכאים להוצאות בנוסף לשכר טרחה בסך 30,000 ש"ח. כמו כן אושר סכום ההוצאות שנתבקש במלואו. מכאן בקשת רשות הערעור.

2.השאלה הראשונה היא האם המשיבים זכאים להוצאות בנוסף לשכר הטרחה. בעניין זה דעתי היא שצדק בית משפט קמא. אכן, הניסוח של הצו האופרטיבי בנושא הוצאות ושכר טרחה הינו דו-משמעי. ראוי לנסח צו כאמור בצורה יותר חדה ומדוייקת, כך שתימנע מחלוקת דוגמת זו שנתעוררה (לעניין דרך הניסוח הראויה של סעד אופרטיבי בעניין הוצאות ושכר טרחה, ראו ע"א 9535/04 סיעת "ביאליק 10" נ' סיעת "יש עתיד לביאליק, פ"ד ס(1) 391, 400 (2005)). על רקע כלל נסיבות העניין, לרבות מהותה של המחלוקת בהליך העיקרי וההכרעה בו, מסכים אני שהחיוב הינו של שכר טרחה בנוסף להוצאות משפט.

3.אשר למרכיביו של הסכום בשומת ההוצאות:

א. לעניין סך של 21,381.75 ש"ח בגין חוות דעת טל תפוחי – לא היה

מקום לפסוק סכום זה, שכן חוות הדעת לא הוגשה ככזו במסגרת שמיעת

ההוכחות.

ב. לעניין קבלות וחשבוניות של משרד זרניצקי-חפץ: שתי קבלות בסכום כולל של 35,820 ש"ח מתייחסות, על פי האמור בהן, לעיריית פתח-תקווה ולא לעיריית באר-שבע. בתשובתם של המשיבים מוצג הסבר לגבי אחת הקבלות ולפיו מדובר בטעות. הסבר זה נתמך בתצהיר. יש לקבל את ההסבר. לפיכך, יש להפחית, אך את הסכום של החשבונית האחרת, בסך 12,391 ש"ח.

4.החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על פיה. יוער, כי לפני

מתן פסק הדין עיינתי גם בתגובה שהגישה המבקשת ביום 4.6.08. הערעור מתקבל

בחלקו כמוסבר לעיל. אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ו באב התשס"ח (27.8.08).