משה בן דוד חברה לבניין בע"מ נ' יובל קצנשטיין ואח'

פסק-דין

השופט י' דנציגר:

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט א' קיסרי) בהפ"ב 842-10-09 מיום 26.4.2010.

1.בין המבקשת למשיבים התנהלה בוררות לפני אינג' מ' יוקלה. פסק הבוררות ניתן ביום 9.8.2009 ונמסר למבקשת לכל המאוחר ביום 12.8.2009.

2.המבקשת הגישה בקשה לביטול פסק הבוררות ביום 1.10.2009. המשיבים טענו כי הבקשה לביטול פסק הבוררות הוגשה בחלוף המועד הקבוע לכך בהתאם לסעיף 27(א) לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן: חוק הבוררות).

3.בית המשפט המחוזי קיבל את טענת המשיבים לפיה הבקשה לביטול פסק הבוררות הוגשה בחלוף המועד הקבוע בסעיף 27(א) לחוק הבוררות, תוך שהוא קובע כי אין בקיומה של פגרת בית משפט במהלך התקופה הקבועה בסעיף 27(א) לחוק הבוררות כדי להביא לדחיית המועד להגשת בקשה לביטול פסק הבוררות. בנוסף, קבע בית המשפט המחוזי כי לא קיים נימוק מספיק המצדיק הארכה של המועד הקבוע בסעיף 27(א) לחוק הבוררות.

4.מכאן בקשת רשות הערעור, אשר במסגרתה טוענת המבקשת, בין היתר, כי קביעתו של בית המשפט המחוזי כי תקופת פגרת בית המשפט נמנית במניין התקופה הקבועה בסעיף 27(א) לחוק הבוררות שגויה.

5.ביום 26.10.2010 ניתן על ידי בית משפט זה פסק הדין ברע"א 5617/09 פורוש נ' דייטש (להלן: עניין פורוש). במסגרת פסק הדין נקבע כי תקופת פגרת בית המשפט לא תבוא במניין הימים להגשת בקשה לביטול פסק בוררות על פי סעיף 27(א) לחוק הבוררות.

6.נוכח מתן פסק הדין הנזכר לעיל, ובהתאם להחלטה מיום 26.10.2010, הודיעו המשיבים ביום 28.10.2010, כי הם מסכימים כי הבקשה תידון כאילו ניתנה רשות ערעור, הוגש ערעור על פי הרשות שניתנה וכי בית משפט זה יקבל את הערעור ויורה על החזרת הדיון לבית המשפט המחוזי. המשיבים ביקשו כי נימנע מחיובם בהוצאות המבקשת בנסיבות העניין.

7.נוכח האמור לעיל, אציע לחבריי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. כן אציע לחבריי, בשים לב להלכה שנקבעה בעניין פורוש, להורות על ביטול פסק הדין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי ביום 26.4.2010 ועל החזרת הדיון לבית המשפט המחוזי.

בנסיבות העניין, אציע לחבריי שלא לעשות צו להוצאות.

ניתן היום, י' בכסלו תשע"א (17.11.2010).