רשות ניירות ערך נ' גבריאלה רביד ואח'

פסק-דין

בפתח הדיון הבעתי את דעתי, כי לא היה מקום ליתן סעד זמני עוד טרם שהמבקשת נתנה את החלטתה. אף הבעתי ספק רב, האם בית המשפט המחוזי היה מוסמך מבחינה עניינית לדון בהליך שהובא בפניו על ידי המשיבים 1 ו-2. לאחר שהשמעתי את דעתי, הושג הסדר לגבי מתווה ודרך בה יפעלו המעורבים, לאור הבקשה שהוגשה למבקשת על ידי המשיבות 4 ו-5 והכוללת את המשיבים 1 ו-2 כמועמדים לניהול. אלה פרטי ההסדר:

א. המשיבות 4 ו-5 יגישו השלמת פרטים למבקשת לא יאוחר ממחר (22.8.06).

ב. המבקשת תקבל החלטה בבקשה לפי שני החוקים הרלוונטיים, תוך עשרה ימים מעת שתקבל את השלמת הפרטים.

ג. היה והחלטתה של המבקשת תשליך בצורה כלשהי על המשיבים 1 ו-2, יהיו הם רשאים לנקוט הליך נגד החלטת המבקשת אף אם לא יינקט הליך על ידי המשיבות 4 ו-5.

ד. היה והחלטת המבקשת ליתן היתר או רישיון תכלול תנאי בעניינם של המשיבים 1 ו-2, הרי התנאי האמור ייכנס לתוקף בתום שלושה חודשים מעת מתן ההחלטה.

ה. היה והמשיבים 1 ו-2 יחליטו לתקוף את החלטתה של הרשות, ייעשה הדבר בבית משפט מחוזי, בין בשבתו בסמכותו כבית משפט מחוזי ובין כבית משפט לעניינים מינהליים. אם יהא צורך לנקוט שני הליכים, לפי כל אחד משני החוקים הרלוונטיים, ייעשה הדבר בבית משפט אחד.

ו. אם המשיבים 1 ו-2 ינקטו הליך נגד החלטתה של הרשות, לא יהא בו כדי להשליך בצורה כלשהי על ההיתר או הרישיון, אם יינתן למשיבים 4 ו-5.

ז. כל המעורבים שומרים על כל טענותיהם, לרבות באשר לסמכות המקומית (כמובן שלא תעלה טענה באשר לסמכות עניינית).

החלטתי לדון בבקשה לרשות ערעור כאילו ניתנה הרשות וערעור הוגש על פיה. הערעור מתקבל במובן זה שניתן תוקף של פסק דין למוסכם. ההליך שננקט בבית המשפט המחוזי יימחק. אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ז באב תשס"ו (21.8.2006).