שמעון בניסטי נ' אלום עשת בע"מ

פסק-דין

1.בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כב' השופטות ד"ר דרורה פלפל-אב"ד, אסתר קובו ושרה ברוש) בע"א 1576/97 מיום 25/10/98, בו קיבל בית המשפט את ערעור המשיבה על פסק דינו של בית המשפט השלום בבת-ים מיום 28/09/97 (כב' השופט גן מור) בת.א. 4556/95 וקבע, כי פסק דינו של בית משפט השלום יתוקן כך: הפחתת אחוזי הנכות התיפקודית של המבקש מ50%- ל20%- וכן קביעה, כי שכרו של המבקש לצורך חישוב הפסדיו, יעמוד על ממוצע שכרו בשלושת החודשים שקדמו לתאונה, תחת הסכום של 6,800 ש"ח אשר נקבע על ידי בית משפט השלום.

2.המבקש הוא מסגר במקצועו. הוא נפצע בעת עבודתו. המבקש הגיש תובענה לבית משפט השלום לקביעת אחריות המשיבה לתאונה ולקביעת הפיצויים המגיעים לו עקב כך. בבית משפט השלום נפסק בשאלת האחריות, כי המשיבה אכן הפרה את חובתה, כמעביד סביר, להקנות שיטת עבודה בטוחה ומקום עבודה חסר סיכונים, לעובדיה. עם זאת קבע, כי למבקש אשם תורם בשיעור של 10%. אשר לפיצויים קבע בית המשפט, כי למבקש נכות תפקודית בגובה של 50% למרות שנכותו הרפואית, על פי חוות דעת המומחה, הייתה בשיעור של 10% בלבד. קביעה זו לקחה בחשבון את מקצועו, גילו של המבקש ומצב שוק העבודה. אשר לגובה השכר קבע בית המשפט את בסיס השכר לצורך חישובי הנזק, כיחס שבין שכרו האחרון של המבקש לבין השכר הממוצע במשק.

3.המשיבה הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי. נימוקי הערעור התרכזו בגובה הנכות התפקודית ובגובה בסיס השכר לחישוב נזקי המבקש. הערעור נתקבל. בפסק הדין נקבע, כי הנכות התיפקודית היא בשיעור 20% ולעניין גובה השכר נקבע, כי יש לחשב את שכרו של המבקש לפי שכרו הממוצע בשלושת החודשים האחרונים במקום עבודתו אצל המשיבה.

4.המבקש הגיש בקשה למתן רשות ערעור על החלטה זו של בית המשפט המחוזי. המבקש טוען בבקשתו, כי טעה בית המשפט, כאשר התערב בקביעותיו העובדתיות של בית משפט השלום בנושא נכותו התפקודית של המבקש והשכר הראוי לחישוב הפסדיו. לטענתו, יש חשיבות עקרונית למתן רשות ערעור בנסיבות העניין, עקב העובדה שבית המשפט המחוזי התערב בקביעות עובדתיות מבוססות של בית משפט השלום וכן הפעיל שיקול דעתו תחת שיקול דעתו של השופט ששמע הראיות והתרשם מהמבקש.

5.לאחר שעיינתי בבקשה שוכנעתי, כי דין הבקשה להדחות. בקשת רשות הערעור מכוונת, כל כולה, כנגד קביעותיו העובדתיות של בית המשפט המחוזי והתערבותו בממצאים עובדתיים שקבע בית משפט השלום. השאלה אותה מעלה המבקש אינה אלא בקשה לדיון ולהכרעה במסכת עובדתית נסיבתית, שנדונה כבר והוכרעה לגוף הראיות שהובאו בפני בית המשפט. רשות הערעור השני לא תינתן אלא במקרים נדירים. מקרים המעלים שאלה בעלת השלכות רחבות - חוקתיות, ציבוריות או משפטיות - החורגות מנסיבותיו של המקרה הבודד (ראו בר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פד"י לו (3) 123). לא כך הדבר במקרה שבפני. המבקש מבקש, למעשה, כי בית משפט זה ישוב וידון בשלישית בעניינו, יקבע ממצאים עובדתיים ויבסס עליהן הכרעות משפטיות. לא לכך נועד הערעור השני.

אי לכך נדחית בקשת רשות הערעור.

ניתן היום, כ' באדר ב' התש"ס (27.3.2000).