חברת אמגט-מארז בע"מ נ' Battenfeld Fischer(S.I.G) ואח'

פסק-דין

1.המבקשת היא הנתבעת בתובענה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע על ידי המשיבים 2 ו-3. כנתבעת, שלחה המבקשת הודעת צד ג' למשיבה 1, חברה זרה (להלן - המשיבה), באמצעות פלס טק ושות' (להלן - פלס טק), העוסקת במכירת ציוד של חברות זרות בישראל. לטענת המבקשת, פלס טק היא נציגת המשיבה בארץ, המוסמכת לקבל עבור המשיבה כתבי בי דין. המשיבה לא הגישה כתב הגנה להודעת צד ג'. פלס טק הודיעה לבית המשפט המחוזי כי היא איננה סוכנת של המשיבה. עוד ציינה בהודעתה, כי הייתה בעבר סוכנת של חברה ששמה דומה לשם המשיבה, אך פסקה מכך החל ביום 1.1.1997. כיוון שכך, טענה פלס טק, היא איננה כתובת להמצאת כתבי בי דין עבור המשיבה, ועל כן ביקשה כי ייקבע שהיא איננה צד לתובענה. המבקשת הגישה תגובה להודעת פלס טק, וטענה כי למעשה מודה פלס טק בהיותה סוכנת המשיבה עד לשנת 1997. על כן, לטענת המבקשת, עובר אל פלס טק הנטל להוכיח כי הסתיימה ההתקשרות בינה לבין המשיבה. המבקשת תמכה תגובתה בתצהיר מאת אחד מעובדיה המוכיח, לטענתה, כי פלס טק משמשת גם כיום נציגתה בארץ של המשיבה. ביום 23.10.03 קיבל בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת ו' מרוז) את טענות פלס טק, וקבע כי נוכח הצהרתה היא אינה מייצגת את המשיבה, ועל כן אין להמציא לה כתבי בי דין, אלא להמציאם ישירות אל המשיבה. מכאן בקשת המבקשת לרשות ערעור.

2.החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה עליה רשות לערער והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. לאחר בחינת טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל. החומר שהוצג לפני בית המשפט המחוזי מבסס לכאורה את טענת המבקשת לפיה פלס טק באה בגדר מורשית של המשיבה בהנהלת עסקים, לפי תקנה 482 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן - תקנות סדר הדין האזרחי). המבקשת גיבתה את טענותיה בתצהיר שהוגש לבית המשפט המחוזי, ובו נאמר כי "פלס טק ושות' בהנהלת איציק סופר, הם הנציגים של החברה בישראל והם שמתווכים בין החברה ובין הנתבעת". גם התכתובות שצורפו לתצהיר מעידות לכאורה על קשר בין פלס טק לבין המשיבה. לעומת המבקשת, לא תמכה פלס טק את טענותיה בתצהיר או בראיה כלשהי. כיוון שכך, עומדות לנגד עיניי אך טענות המבקשת וראיותיה אשר לא נסתרו. הקשר שהוכח מאפשר לקבוע כי נתקיימה לכאורה הדרישה שבתקנה 482 לתקנות סדר הדין האזרחי (על פי המבחן בדבר מידת האינטנסיביות של הקשר בין הנתבע (או צד ג' במקרה דנא) לבין המורשית: למשל, רע"א 39/89 . General Electric Corp נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מב(4) 762).

3.נוכח המחלוקת לגבי היות פלס טק מורשית בהנהלת עסקים מטעם המשיבה, התחבטתי בשאלה אם הבקשה לרשות ערעור עצמה הומצאה כדין למשיבה. תקנה 406א לתקנות סדר הדין האזרחי עוסקת בסיטואציה דומה בה מוגשת בקשה לרשות ערעור על החלטה שניתנה בערכאה דלמטה במעמד צד אחד בלבד. על פי התקנה, בקשת רשות ערעור על החלטה הדוחה בקשה למתן סעד זמני, שניתנה על פי צד אחד ושלא נדחתה לפי תקנה 406(א), תידון במעמד צד אחד, אלא אם כן הורה בית המשפט על הזמנת בעל הדין האחר. אף במקרה דנא, ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי למעשה במעמד צד אחד. אף שאיננו עוסקים בסעד זמני, דומני, בהסתמך על היגיונה של התקנה האמורה, כי גם כאן ניתן וראוי לקיים את הדיון בבקשה לרשות ערעור ללא שיידרש זימון של המשיבה על דרך היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט. אם יידרש זימון כאמור לצורכי הדיון בערכאת הערעור יהא בכך כדי לסכל את מטרתה של תקנה 482 ונימצא במעגל שוטה.

4.מקבל אני איפוא את הערעור, החלטת בית המשפט המחוזי מבוטלת, והנני קובע על סמך החומר הקיים, כי פלס טק היא מורשית המשיבה בהנהלת עסקים לצורך המצאת כתבי בי דין למשיבה. אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ח באייר תשס"ד (19.5.04).