סנקרי חברה להשקעות בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ ואח'

פסק-דין

1.בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופט נ' ישעיה), במסגרתה נדחתה בקשת המבקשת למתן צווים זמניים לעיכוב הליכי הוצאה לפועל, כולל עיכוב פעולותיהם של כונסי נכסים (המשיבים 2).

2.ביום 30.6.2005 הגישה המבקשת לבית המשפט המחוזי תביעה למתן סעד הצהרתי. במסגרת זו ביקשה המבקשת כי בית המשפט יקבע כי המשכנתאות הרשומות לטובת המשיב 1 על נכסים מסחריים שבבעלותה הינן בטלות וכי חיובים שונים בהם חויב חשבונה של המבקשת אצל המשיב 1 הינם בטלים. יחד עם תביעתה זו הגישה המבקשת את הבקשה לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל. הנימוק העומד ביסוד טענותיה של המבקשת הינו כי התחייבויותיה כלפי המשיב 1 נעשו באמצעות אחד מבעלי מניותיה, אשר פעל למטרותיו האישיות ובניגוד לטובת המבקשת. ביום 14.8.2005 הוגשה תשובת המשיבים לבקשה לסעד זמני. ביום 18.8.2005, בטרם השיבה המבקשת לתשובת המשיבים, נתן בית המשפט המחוזי החלטתו, במסגרתה דחה את הבקשה לאור טענות המשיבים. כנגד החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שבפניי.

3.המבקשת טוענת כי שגה בית משפט קמא משנתן החלטתו טרם שהשיבה לתשובת המשיבים. כן טוענת המבקשת כי טענותיהם של המשיבים בתשובתם בבית המשפט המחוזי - לאורן נדחתה בקשתה - נעדרות יסוד. המשיבים מצידם סבורים כי צדק בית משפט קמא משדחה את הבקשה לסעד זמני. לטענתם, המבקשת עותרת לביטול פעולות שעשתה היא עצמה, ושהמשיב 1 הסתמך עליהן בתום לב. כן טוענים המשיבים, כי בבקשה לסעד זמני נפל פגם של שיהוי וכי דינה היה להידחות על הסף. המשיבים אינם סבורים כי נפל פגם בהחלטתו של בית המשפט המחוזי כתוצאה מכך שלא המתין לתשובת המבקשת, שכן לטענתם ממילא לא הייתה בפיה של המבקשת כל טענה מהותית בעלת משקל שניתן היה להביאה במסגרת התשובה.

4.לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובתגובה לה, החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור לפי הרשות שניתנה. דין הערעור להתקבל, מבלי להידרש לטענות לעיצומם של דברים. יוער, כי לאחר בחינה נוספת ניתן פסק דין זה בנפרד מפסק הדין ברע"א 9002/05. משנתן בית משפט קמא החלטתו בטרם הספיקה המבקשת להגיש תשובתה לתשובת המשיבים, שלל ממנה את הזכות הדיונית הנתונה לה בהתאם להוראת תקנה 241(ג1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. במצב דברים זה, אין מנוס אלא להשיב את הדיון אל בית משפט קמא על מנת שיאפשר למבקשת להשיב על טענות המשיבים ויכריע מחדש בבקשתה לסעד זמני. הטענה לפיה ממילא אין בפי המבקשת טענה הראויה להישמע אינה יכולה, בנסיבות העניין, להצדיק את קיפוח זכותה הדיונית (ראו, רע"א 8978/04 עצמון נ' בנק הפועלים בע"מ (טרם פורסם); רע"א 2020/04 בן עמי נ' בנק הפועלים בע"מ (טרם פורסם)).

5.הערעור מתקבל, כאמור. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ו בחשון תשס"ו (28.11.05).