סעיף 65 לפקודת המכרות, הסרת מפעלים שעל פני האדמה.

(1)בעל זכות שנשללה זכותו ממנו ובעל חוזה חכירה שויתר על חוזהו או שנשלל ממנו, חייב, בתוך שלשה חדשים או בתוך מועד נוסף שירשה המפקח בכתב, לעקור את כל העבודות שעל פני האדמה וכל המבנים, המיסדר, המכונות, המנגנונים וכל שאר כלי הכריה באזור הכלול בזכות הכריה או בחוזה החכירה שויתר עליהם או ששללום ממנו:

בתנאי שאם ויתר אדם על זכותו או על חוזה יכול המנהל למסור למותר הודעה בה ידרוש ממנו למכור לממשלת ישראל כל אותם העבודות, המבנים, המיסדר, המנגנון ושאר כלי הכריה שיפורשו באותה הודעה במחיר שיוסכם עליו או שיקבע, באין הסכם, בדרך בוררות באפן הקבוע; ומן אותו היום שנמסרה הודעה כזאת יהיו העבודות, המבנים, המיסדר, המנגנון ושאר כלי הכריה נחשבים לקנין הממשלה.

(2)משויתר אדם על זכותו או על חוזה חכירה שלו או משעה ששללו אותם ממנו, אסור לו לעקור או להשמיד את עמודי הבטון או את מלאכת העץ או את הרצפות, הדפנות, תקרות הדרכים שמתחת לאדמה, דרכי ההובלה או את מקומות העבודה בנקבות או בבורות אשר במכרה ואסור לו לשלוח יד בכל אלה, אלא לשם העמדתם במצב של בטחון כמותנה בסעיף 64.

(3)עבר המועד הקבוע בסעיף קטן (1) ולא עקרו הבעלים את המיסדר, המנגנון, המכונות או המכשירים העומדים על קרקע הכלולה בזכות שנשללה ממנו או בחוזה חכירה שנשלל ממנו או שויתר עליו ואשר לא נקנו ע״י הממשלה, אפשר למכרם במכירה פומבית עפ״י צו המנהל ועל חשבון הבעלים, וכל הכספים שיתקבלו מאותה מכירה, בניכוי ההוצאות, ישולמו לבית האוצר ויהיו מונחים שם עד שיבוא ויתבעם בעל המיסדר או הרכוש האחר שנמכרו כאמור בזה.