סעיף 14 לפקודת המכרות, תעודת היתר לחיפוש תהא לטובת בעליה או לטובת מרשהו. זכות חיפוש תהא נתונה לבעל התעודה בלבד.

(1)תעודת היתר יכול בעליה להחזיק בה לטובתו הוא בלבד או בתורת שליח לטובת מרשהו ולא תהא ניתנת להעברה מאיש לאיש ומועדה יתם מקץ שנים עשר חדשים למן תאריך נתינתה, אלא שיכול המבקר, לפי הכרעת דעתו, לחדשה באפן ובתנאים שיקבעו, ולא יעכב ללא צורך את חידושה.

(2)בעליה של תעודת ההיתר, הוא בלבד ולא מרשהו, יוכל לחפש בתוקף תעודת ההיתר.

(3)תעודת היתר שניתנה למי שעובד אצל אדם אחר לטובתו של המעביד ואותו מעביד שילם את מס התעודה, הרי עפ״י בקשת המעביד אפשר לתת את תעודת ההיתר על תנאי שמועדה יתם מיד לכשיפסיק בעליה את שרותו אצל המעביד; תנאי זה יכתב על גבי תעודת ההיתר, ובכל מקרה כזה יהיו המעביד ובעל התעודה אחראים שניהם כאחד וכל אחד מהם בפני עצמו לתשלום כל סכום כסף שיידרש מבעליה לשלם עפ״י פקודה זו.