סעיף 106 לפקודת המכרות, טובות הנאה קיימות טעונות רישום.

(1)כל הטוען שהוא זכאי או שיש לו באיזו דרך שהיא טובת הנאה בכל זכות, רכוש, זכיון או הנחה בקשר עם כריה, פרט להקנאות עפ״י פקודה זו, חייב לרשום את תביעתו אצל המפקח לא יאוחר מן היום שיקבע ע״י שר הפיתוח במודעה, ובלבד שאותו יום לא יקדם משלשה חדשים לאחר פרסום פקודה זו בעתון הרשמי, וכל טובת הנאה, זכות, רכוש, זכיון או הנחה שלא נרשמה עליהם תביעה כאמור לעיל יהא דינם כאילו נסתיימו לחלוטין, ויכול שר הפיתוח לעשות את המעשים דלקמן לגבי כל קרקע שטובת הנאה כזאת או זכות כזאת היתה חלה עליה קודם לכן, –

(א)להכריז כי הקרקע פתוחה לחקירה או לחיפוש, או

(ב)לתת חוזה חכירה לכרית אותה קרקע בהתאם להוראות פקודה זו.

(הנציב העליון פרסם מודעה (ע״ר 1925, עמ׳ 315), לפיה על אדם שיש לו זכות או אינטרס באפן מן האפנים בזכות, נכסים, קונסציה, או בהנחה בקשר עם מכרות בפלשתינה (א״י) חייב לרשם תביעה כזאת אצל מפקח המכרות, מחלקת קרקעות, ירושלים, לא יאוחר מביום 1 אוקטובר 1925.)

(2)נרשמה תביעה או טובת הנאה כאמור לעיל, יצוה שר הפיתוח לערוך חקירה ואם נתברר לו שכוחה של אותה תביעה או טובת הנאה היה יפה עפ״י החוקים העותומניים שנהגו קודם לכן, יצוה לרשום אותן במשרד המפקח; אם נתברר לנציב העליון שלא היה יפה כחה של התביעה או של טובת ההנאה, יצוה למחות אותה מן הפנקס ויטפל בענין כאילו לא נרשמה התביעה או טובת ההנאה כלל ועיקר.

(3)מי שיש לו רשיון חיפוש, זכות או חוזה חכירה לכריה שניתנו עפ״י החוק העותומני והם נחשבים בני תוקף, יהא זכאי לותר על זכויותיו עפ״י אותו רשיון או חוזה חכירה ולקבל במקומן בהתאם להוראות פקודה זו, זכויות הדומות בטיבן ושוות בערכן לזכויות ההן, כפי האפשר במסיבות הענין.