סעיף 111ו לפקודת המכרות, תפיסה וחילוט רכב.

(א)נתפס רכב לפי סעיף 32 לפקודת מעצר וחיפוש בקשר לביצוע עבירה לפי סעיפים 111 או 111ב יחולו, נוסף על הוראות הפרק הרביעי לפקודה האמורה, הוראות אלה:

(1)הורשע בעל הרכב או האחראי על הרכב מטעם בעל הרכב, בתוך חמש שנים שקדמו לתפיסת הרכב, בעבירה לפי סעיפים 111, 111ב או סעיף 384 לחוק העונשין בקשר עם חומר חציבה, לא יורה בית המשפט על החזרת הרכב לפי סעיף 34 לפקודה האמורה עד תום ההליכים, אלא מנימוקים מיוחדים שיירשמו, ובלבד שיוגש כתב אישום בשל עבירה לפי סעיפים 111 או 111ב בתוך תשעים ימים מיום תפיסת הרכב;

(1א)הורשע אדם שאינו בעל הרכב או שאינו האחראי על הרכב מטעם בעל הרכב, בתוך חמש שנים שקדמו לתפיסת הרכב, בעבירה שבוצעה לפי סעיף 111 או לפי סעיף 384 לחוק העונשין בקשר עם חומר חציבה, באמצעות אותו רכב (בפסקה זו – עבירה קודמת), לא יורה בית המשפט על החזרת הרכב לפי סעיף 34 לפקודה האמורה עד תום ההליכים, אלא מנימוקים מיוחדים שיירשמו או אם בעל הרכב הוכיח שלא ידע שבוצעה עבירה קודמת באמצעות הרכב או אם הוכיח שלא הייתה זיקה שיש בה כדי להעלות חשד סביר כי ידע שבוצעה עבירה קודמת ברכב וכי שילם תמורה הולמת עבור הרכב אם רכש אותו לאחר ביצוע העבירה הקודמת, והכול ובלבד שיוגש כתב אישום בשל עבירה לפי סעיפים 111 או 111ב בתוך תשעים ימים מיום תפיסת הרכב; לעניין זה, ”זיקה“ – קרבת משפחה, קרבת מקום מגורים או קיום יחסי עבודה בין בעל הרכב ובין מבצע העבירה הקודמת או מי שהיה בעל הרכב בעת ביצוע העבירה הקודמת;

(2)הורשע אדם בעבירה לפי סעיפים 111 או 111ב, והוא בעל רכב שבאמצעותו בוצעה העבירה, רשאי בית המשפט נוסף על כל עונש אחר, להורות על חילוט הרכב.

(ב)הוראות סעיף קטן (א)(2) יחולו גם לענין רכב שלא נתפס, אך העבירה נעברה באמצעותו.

(ג)(בוטל).