סעיף 109א לפקודת המכרות, רשיונות לסילוק חול וכו׳ מהחוף.

(1)למרות כל דבר האמור בכל חוק או פקודה, אסור לשום אדם לסלק, או לחפור מתוך כוונה לסלק חול או חצץ מכל חוף הנמצא בתוך אזור של כל עיריה או מועצה מקומית, אלא אם כן קיבל רשיון לכך מאת הממונה על המחוז [במקור: מושל המחוז]. רשאי הממונה על המחוז [במקור: מושל המחוז], לפי הכרעת דעתו המוחלטת, ליתן או למאן לתת רשיון כזה, או לבטל בכל זמן כל רשיון שניתן כך, והוא רשאי לצרף כל תנאים למתן אותו רשיון.

(2)לצרכי סעיף זה, יהא פירושו של המונח ”חוף“ – הקרקע או השפה של הים ושל כל תעלה, נחל, מפרץ או תוצאות נהר, ושל כל נהר עד למקום שבו מגיעים מימיו בשעת גאות, וכל צוק, שפה, מחיצה, גבעת־חול, שפת־ים וכל קרקע שטוחה או קרקע אחרת הסמוכה לחוף.

(3)שום דבר האמור בסעיף זה או בכל רשיון שניתן על פיו, אינו בא לפגוע בזכותו של כל אדם לאסור, להגביל או להטיל תנאים ביחס לחפירה, לסילוק או להפרעה אחרת בחמרים, אם היה רשאי להשתמש בזכות זו אלמלא הסעיף הזה:–

בתנאי שאסור לכל אדם, אגב השמוש בזכות כזאת, להרשות לעשות כל פעולה או דבר שהם אסורים עפ״י סעיף זה.

(4)(בוטל).