Law1981The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 22כז of חוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981, הגדרות – פרק ה׳2.
This section is in פרק ה׳2: קביעה כי עוסק הוא מפר בנסיבות מחמירות
22כז. הגדרות – פרק ה׳2
תיקון: תשפ״ד־2
בפרק זה –
”אדם עם מאפיינים מיוחדים“ – כל אחד מאלה:
(1)אדם עם מוגבלות, אזרח ותיק ועולה חדש כהגדרתם בסעיף 14ג1(א);
(2)קטין;
(3)חסר ישע, כהגדרתו בסעיף 368א לחוק העונשין;
(4)אדם שאינו יודע את השפה שבה נקשרת העסקה במידה מספקת לשם הבנת העסקה;
(5)אדם שיש לו מאפיינים מיוחדים אחרים, שקבע השר לפי סעיף 22לח;
”גוף פיננסי מפוקח“, ”שירותי תשלום“ ו”שירותי תשלום למוטב“ – כהגדרתם בחוק שירותי תשלום;
”הפרה“ – הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה בעניינים אלה:
(1)הטעיה;
(2)הפעלת השפעה בלתי הוגנת;
(3)החזר כספי לצרכן בעקבות עסקה שבוטלה;
”חוק ההוצאה לפועל“ – חוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967;
”מנהל מערכת ההוצאה לפועל“ – כמשמעותו בסעיף 4(ב) לחוק ההוצאה לפועל;
”נסיבות מחמירות“ – שימוש בדפוס חוזר ונשנה של התנהגות, בין במעשה ובין במחדל, באותו עניין מהעניינים המנויים בהגדרה ”הפרה“ שהוא אחד מאלה:
(1)נעשה כלפי צרכן שהוא אדם עם מאפיינים מיוחדים;
(2)נעשה תוך איום או נקיטת אמצעי הפחדה כלשהו כלפי צרכן או כלפי בני משפחתו, למעט לעניין הפרה שהיא הפעלת השפעה בלתי הוגנת כאמור בסעיף 3(ב)(7);
(3)נעשה תוך גרימת נזק משמעותי במיוחד למספר רב של צרכנים.
The text on this page is adapted from the entry חוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.