The full text of תקנות נכי המלחמה בנאצים (ערעור בפני בית המשפט המחוזי), תשי״ז–1957, in 17 sections.

ערעור על החלטת ועדת ערעור יוגש תוך שלושים יום מיום קריאת ההחלטה עם נימוקיה אם נקראה בפני המערער או בא כוחו, או תוך שלושים יום מהיום שבו נמסר למערער העתק ההחלטה אם נקראה שלא בפניו.

הערעור יהיה בכתב ויוגש למשרד הרישום של בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו נמצא מענה של ועדת הערעורים; אולם התובע רשאי להגיש ערעורו ליושב ראש ועדת הערעור.

מי שהוגש לו כתב הערעור יסמן בגוף הכתב את תאריך ההגשה.

מערער או בא כוחו שנקראה בפניו החלטת ועדת הערעור, רשאי מיד אחרי קריאתה, להגיש את ערעורו בעל פה לפני הועדה, אם נראה ליושב ראש הועדה שאין בהגשת הערעור בדרך זו כדי לסבך או להאריך את הדיון בו; הרשה יושב ראש הועדה להגיש ערעור בעל פה, ירשום הוא או אחר על פי הוראתו את הנקודה המשפטית שהיא נושא הערעור מיד אחרי רישום החלטת הועדה שעליה מערערים, והיושב ראש יחתום על הרישום.

ערעור בכתב יוגש בארבעה טפסים, ייחתם על ידי המערער או בא כוחו, ויפורטו בו:

(1)שמו ומענו של המערער;

(2)שמו ומענו של המשיב;

(3)ועדת הערעור שעל החלטתה מערערים;

(4)יום מתן ההחלטה, ואם נקראה בפני המערער או בא כוחו או לא;

(5)המועד שבו נמסר למערער העתק ההחלטה אם נקראה שלא בפניו או בפני בא כוחו;

(6)המספר הסידורי של הערעור בועדת הערעור;

(7)הנקודה המשפטית שבה מערערים על ההחלטה.

מי שהוגש לו כתב הערעור ידאג לכך שהעתק ממנו יימסר למשיב.

הוגש ערעור בעל פה, ישלח יושב ראש ועדת הערעור למשיב העתק מרישום הערעור יחד עם העתק ההחלטה המנומקת של הועדה.

בערעור בכתב שהוגש ליושב ראש ועדת הערעור וכן בערעור שבעל פה יעביר יושב ראש ועדת הערעור לרשם בית המשפט המחוזי את כתב הערעור או את רישום הערעור, הכל לפי הענין, וכן את ההחלטה של הועדה במקורה, את פרוטוקול הדיונים לפניה, כל כתב של בעלי הדין וכל מסמך אחר שהוגש לועדה בקשר לערעור שלפניה; בערעור שהוגש במישרין לבית המשפט המחוזי יעביר יושב ראש ועדת הערעור את המסמכים האמורים שברשות הועדה אם נדרש לעשות כן על ידי רשם בית המשפט המחוזי.

כתב ערעור שלא נתקיימה בו הוראה מהוראות תקנה 5 לא יתקבל על ידי משרד הרישום של בית המשפט המחוזי או על ידי יושב ראש ועדת הערעור; אולם משקיבלו כתב ערעור, לא יפסול אותו בית המשפט על יסוד אי קיום הוראה כאמור, אלא אם כתב הערעור אינו מגלה כל נקודה משפטית שבמחלוקת, או אם ראה בית המשפט שאין למשיב סעד בדרך של דחיית הדיון או של חיוב בהוצאות או בשתי הדרכים כאחת ושעליו לפסול את כתב הערעור כדי למנוע עיוות דין.

משנמסר למשיב העתק כתב הערעור או העתק מרישום ערעור שהוגש בעל פה, יקבע רשם בית המשפט המחוזי מועד לשמיעת הערעור ויודיע על כך לבעלי הדין.

על איחוד ערעורים, על שמיעת הערעור, על ערעור שכנגד, על מתן פסק הדין, על הגשת בקשה לערעור וערעור בפני בית המשפט העליון יחולו הוראות תקנות סדר הדין האזרחי, תשכ״ג–1963, בכפוף לאמור בתקנות אלה ובשינויים המחוייבים לפי הענין.

עד למתן פסק הדין בערעור רשאי המערער לחזור בו מערעורו על ידי מתן הודעה בכתב לבית המשפט ומסירת העתק ממנה למשיב, או על ידי הודעה בעל פה בשעת שמיעת הערעור; משעשה כן, בטל הערעור, והמערער ישלם למשיב על פי בקשתו את ההוצאות שיקבע בית המשפט.

מסירת הודעות ומסמכים בערעור תיעשה לפי כללי המסירה שבחלק ד׳ לתקנות הפרוצדורה האזרחית 1938, אולם אם שלח יושב ראש ועדת הערעור בדואר רשום למערער העתק מהחלטת הועדה או מרישום הערעור כאמור בסעיף 14(ז) לחוק או בתקנה 7 לתקנות אלה, תהיה הקבלה החוזרת של המכתב הרשום ראיה למסירה.

הוגש ערעור על ידי הרשות המוסמכת שלא היתה בעלת דין בפני ועדת הערעור, רואים לענין תקנות אלה כל פעולה שנעשתה לגבי הרשות המוסמכת בעלת הדין בועדת הערעור, כאילו נעשתה לגבי הרשות המערערת.

ניתנה החלטת ועדת ערעור אחרי יום י״ב באב תשט״ו (31 ביולי 1955), אך לפני תחילתן של תקנות אלה, מותר להגיש ערעור על אותה החלטה תוך ששים יום מיום תחילת תקנות אלה.

תחילתן של תקנות אלה היא ביום השביעי לאחר פרסומן ברשומות.

לתקנות אלה ייקרא ”תקנות נכי המלחמה בנאצים (ערעור בפני בית המשפט המחוזי), תשי״ז–1957“.