Law2024The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 2 of חוק הבוררות המסחרית הבין־לאומית, התשפ״ד–2024, הגדרות ופרשנות.
This section is in פרק א׳: פרשנות ועקרונות כלליים
2. הגדרות ופרשנות
(א)בחוק זה –
”בוררות“ – בין שהיא מנוהלת על ידי מוסד בוררות קבוע ובין שלא;
”בוררות בין־לאומית“ – כמשמעותה בסעיף 3(ג);
”בית משפט“ – כמשמעותו בסעיף 7;
”בית משפט זר“ – בית משפט מחוץ לישראל;
”הסכם בוררות“ – כמשמעותו בסעיף 8(א) רישה;
”הרכב הבוררים“ – בורר יחיד או מספר בוררים;
”מושב הבוררות“ – כמשמעותו בסעיף 29(א).
(ב)בכל מקום בחוק זה, למעט סעיף 37, שבו נקבעה הוראה שלפיה צדדים להסכם בוררות רשאים להחליט בעניין מסוים, יראו אותם כמי שרשאים להסמיך גורם שלישי, ובכלל זה מוסד בוררות, להחליט באותו עניין.
(ג)בכל מקום בחוק זה שבו נקבעה הוראה שעניינה הסכמת הצדדים, ובכלל זה עניין שהצדדים הסכימו או רשאים להסכים לגביו, יראו הסכמה כאמור ככוללת כללי בוררות שהצדדים הסכימו להחיל.
(ד)בכל מקום בחוק זה, למעט סעיפים 34(1) ו־41(ב)(1), שבו נקבעה הוראה שעניינה תביעה, היא תחול גם על תביעה שכנגד, ובכל מקום שבו נקבעה כאמור הוראה שעניינה הגנה היא תחול גם על הגנה בתביעה שכנגד.
(ה) (1)בפרשנות חוק זה יש להתחשב במקור הבין־לאומי שלו ובצורך להבטיח שמירה על עקרון תום הלב, וכן לקדם אחידות ביישומם של אלה במישור הבין־לאומי.
(2)שאלות לגבי עניינים שחוק זה חל עליהם ואינם מוסדרים בו במפורש יידונו בהתאם לעקרונות הכלליים שעליהם הוא מבוסס.
The text on this page is adapted from the entry חוק הבוררות המסחרית הבין־לאומית, התשפ״ד–2024 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.