The full text of תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי דין בערעור), התשפ״ו–2026, in 11 sections.

מטרתן של תקנות אלה לקבוע סדר דין לניהול הליכי הערעור שלפי החוק במתכונת הדומה לסדרי הדין הנהוגים בבית משפט לעניינים מינהליים לפי חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס–2000, ובפרט לסדר הדין בערעור מינהלי כמשמעותו בסעיף 5(2) לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, באופן אשר יבטיח סעד מהיר ויעיל תוך אפשרות לקיום בירור עובדתי ככל שהדבר דרוש, והכול כפי הקבוע בתקנות אלה.

בתקנות אלה –

”אמצעים טכנולוגיים“ – כהגדרתם בסעיף 21(ב) לחוק;

”בית הדין“ – בית דין לתעבורה;

”בית משפט של ערעור“ – בית משפט שלום לענייני תעבורה, בית משפט לעניינים מקומיים או בית משפט שלום, לפי העניין;

”החלטה אחרת“ – כהגדרתה בסעיף 24(ב) לחוק;

”ערעור“ – ערעור לפי סעיף 24 לחוק;

”ערעור לבית משפט מחוזי“ – ערעור לפי סעיף 25 לחוק;

”תקנות האגרות“ – תקנות בתי המשפט (אגרות), התשס״ז–2007;

”תקנות סדר הדין האזרחי“ – תקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט–2018.

(א)ערעור לפי סעיף 24(א) או (ב) לחוק יוגש לבית משפט שלום לענייני תעבורה שבאזור שיפוטו ניתנה ההחלטה להטיל קנס נושא הערעור.

(ב)ערעור לפי סעיף 24(ג) לחוק יוגש לבית משפט לעניינים מקומיים שבאזור שיפוטו מצויה הרשות המקומית הנוגעת בדבר, ואם אין בית משפט לעניינים מקומיים כאמור, יוגש הערעור לבית משפט השלום שבאזור שיפוטו ניתנה ההחלטה להטיל קנס נושא הערעור.

(ג)הוגשו כמה ערעורים בנושא אחד או בנושאים דומים בעיקרם לבתי משפט של ערעור שונים, רשאי שופט של בית המשפט העליון שהסמיך לכך נשיא בית המשפט העליון, לבקשת בעל דין, לקבוע כי הערעורים, כולם או חלקם, יידונו במאוחד בבית המשפט של ערעור שקבע לכך; על בקשה לפי תקנת משנה זו יחולו הוראות תקנות 49(ח) ו־50(1) עד (4) ו־(6) לתקנות סדר הדין האזרחי, בשינויים המחויבים.

(א)המועד להגשת ערעור על החלטה סופית של בית הדין כמשמעותה בסעיף 24(א) לחוק הוא שישים ימים.

(ב)המועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטה אחרת של בית הדין הוא שלושים ימים.

(א)ערעור יוגש במסירת כתב ערעור לבית משפט של ערעור.

(ב)בכתב ערעור יפורטו כל אלה:

(1)שם המערער, מספר זהותו, מענו ופרטי התקשרותו, ואם הוא מיוצג – שם עורך דינו, לרבות מספר רישיונו, מענו ופרטי התקשרותו;

(2)אם המערער הוא פסול דין או קטין, כמשמעותם בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב–1962 – ציון עובדה זו, או אם המערער הוא תאגיד – ציון עובדה זו ודרך התאגדותו;

(3)סוג ההליך – ערעור על החלטה סופית של בית הדין כמשמעותה בסעיף 24(א) לחוק או בקשת רשות ערעור על החלטה אחרת של בית הדין, לפי העניין;

(4)המשיבים ומענם ופרטי התקשרותם;

(5)מספר תיק בית הדין שבו ניתנה ההחלטה;

(6)תיאור החלטת בית הדין נושא הערעור, מועד מתן ההחלטה או המועד שבו הומצאה למערער, לפי העניין;

(7)פירוט הנימוקים שבעובדה ושבחוק שעליהם מתבסס הערעור;

(8)פירוט הסעד שמבקש המערער;

(9)סכום אגרת בית המשפט שיש לשלם תוך הפניה לפרט בתוספת לתקנות האגרות שלפיו יש לגבות אגרה; אם המערער פטור מאגרה, יפנה לתקנה הפוטרת אותו מתשלומה לפי תקנות האגרות;

(10)דבר קיומו של הליך נוסף בבית משפט של ערעור או בבית הדין, לרבות הליך שהסתיים, בקשר לאותה מסכת עובדתית או לאותה החלטה להטיל קנס שבעניינם מוגש הערעור;

(11)אם המערער מעדיף הכרעה בערעור על יסוד הכתב, וכן אם הוא מסכים לקיום דיון באמצעים טכנולוגיים.

(ג)לכתב ערעור יצורף העתק צילומי של החלטת בית הדין נושא הערעור ושל ההודעה על החלטה להטיל קנס, וכן העתק צילומי של כל מסמך שהמערער מבקש להסתמך עליו שהוגש ושהתקבל כדין בבית הדין.

המשיב בערעור יהיה כל מי שהיה בעל דין להליך לפני בית הדין, למעט המערער.

הוגשה בקשת רשות ערעור על החלטה אחרת של בית הדין, ונתן בית המשפט של ערעור רשות ערעור, ידון בית המשפט בבקשה כאילו ניתנה הרשות והוגש הערעור ויראו את נימוקי הבקשה כנימוקי הערעור.

בית משפט של ערעור רשאי לקיים דיון מקדמי בערעור לצורך הכנת הדיון בערעור ובמגמה לייעלו, ולשם כך הוא רשאי לתת כל החלטה הנדרשת לעניין זה; כמו כן רשאי בית משפט של ערעור לבחון אפשרות של סיום הערעור בהסדר מוסכם בין הצדדים, ולתת תוקף של פסק דין להסדר שהושג בין הצדדים.

בית משפט של ערעור רשאי –

(1)לדחות את הערעור בלא צורך בתשובה, אם סבר שאין לערעור סיכוי להתקבל;

(2)להורות על הגשת תשובה בכתב, בכלל או לגבי עניין מסוים;

(3)להורות על השלמה לסיכומים בכתב;

(4)להכריע בערעור על יסוד החומר בכתב שלפניו;

(5)להורות על קיום דיון בעל פה, נוסף על החומר שבכתב שלפניו, ורשאי הוא לקיים דיון כאמור גם באמצעים טכנולוגיים, ובלבד שהסכימו לכך הצדדים.

(א)המועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית משפט של ערעור הוא שישים ימים.

(ב)הוגשה בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית משפט של ערעור ונתן בית המשפט המחוזי רשות ערעור, ידון בית המשפט בבקשה כאילו ניתנה הרשות והוגש הערעור ויראו את נימוקי הבקשה כנימוקי הערעור.

(א)הוראות פרק י״ז לחלק ב׳ לתקנות סדר הדין האזרחי יחולו על ערעור ועל ערעור לבית משפט מחוזי לפי תקנות אלה, בשינויים המחויבים, אם אין בחוק ובתקנות אלה הוראה אחרת לעניין הנדון, ואם אין בעניין הנדון או בהקשרו דבר שאינו מתיישב עם הוראות החוק ותקנות אלה.

(ב)תקנה 33 לתקנות סדר הדין האזרחי תחול על ערעור ועל ערעור לבית משפט מחוזי לפי תקנות אלה בשינויים המחויבים, אם אין בחוק ובתקנות אלה הוראה אחרת לעניין הנדון, ואולם תקנה זו לא תחול על בקשה לסעד זמני או ביטולו, בקשה לעיכוב הליכים או לעיכוב ביצוע החלטה ובקשה לצו ביניים או לצו ארעי, לפי תקנות אלה.

(ג)תקנה 5(ג) לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס״א–2000, לעניין תצהיר והוראות פרק ז׳ לתקנות האמורות יחולו על ערעור ועל ערעור לבית משפט מחוזי לפי פרק ד׳ לתקנות אלה, בשינויים המחויבים.