Skip to main content

Regulations1975

Section 37 of תקנות הנמלים (טעינה ופריקה של שמנים), תשל״ו–1975, ציוד כוננות כיבוי אש.

This section is in פרק רביעי: אמצעים למניעת שריפות ולכיבוי אש

37. ציוד כוננות כיבוי אש

(א)כל מזח וסירת כוננות יצויידו –

(1)בציוד מתאים לכיבוי אש ובכלל זה בזרנוקים שיאפשרו התזת קצף מהירה ויעילה על המכלית ולתוך מכליה;

(2)בציוד אישי לכיבוי אש, שיכלול:

(א)תלבושת דוחה מים העשויה מחומר מתאים להגנת הגוף מפני כוויות;

(ב)מגפיים וכפפות מגומי או חומר אחר שאינו מוליך חשמלי;

(ג)קסדת מגן;

(ד)פנס יד מוגן מפני התפוצצות, בעל כושר תאורה של 3 שעות לפחות;

(ה)גרזן כיבוי;

(ו)מכשיר נשימה בעל תכולה עצמית;

(ז)חבל הצלה עמיד בפני אש באורך ובחוזק מתאימים.

(ב)ציוד הכיבוי המפורט בתקנת משנה (א) יהיה לפי תקן שאישר מכון התקנים הישראלי, ובאין תקן ישראלי – לפי אישור מפקח כבאות ראשי.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨תקנות הנמלים (טעינה ופריקה של שמנים), תשל״ו–1975⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring