Skip to main content

Law1999

Section 267ב of חוק החברות, התשנ״ט–1999, שיקולים בקביעת מדיניות התגמול.

This section is in חלק שישי: נושאי המשרה בחברה / פרק רביעי א׳: מדיניות תגמול לנושאי משרה

267ב. שיקולים בקביעת מדיניות התגמול

תיקון: תשע״ג

(א)מדיניות התגמול תיקבע בין השאר לפי שיקולים אלה:

(1)קידום מטרות החברה, תכנית העבודה שלה ומדיניותה בראייה ארוכת טווח;

(2)יצירת תמריצים ראויים לנושאי המשרה בחברה, בהתחשב, בין השאר, במדיניות ניהול הסיכונים של החברה;

(3)גודל החברה ואופי פעילותה;

(4)לעניין תנאי כהונה והעסקה הכוללים רכיבים משתנים – תרומתו של נושא המשרה להשגת יעדי החברה ולהשאת רווחיה, והכל בראייה ארוכת טווח ובהתאם לתפקידו של נושא המשרה.

(ב)מדיניות התגמול תכלול, בין השאר, התייחסות לעניינים המפורטים בחלק א׳ לתוספת ראשונה א׳ וייקבעו בה, בין השאר, הוראות כמפורט בחלק ב׳ לתוספת האמורה.

(ג)השר, לאחר התייעצות עם רשות ניירות ערך ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את תוספת ראשונה א׳.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק החברות, התשנ״ט–1999⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring