Law1981The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 1 of חוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ״א–1981, הגדרות.
This section is in פרק א׳: פרשנות
1. הגדרות
תיקון: תשע״א־2, תשע״ז־2, תשע״ז־4, תשע״ט־4, תש״ף, תשפ״ג־2, תשפ״ו
בחוק זה –
”אמצעי תשלום“ – כהגדרתו בחוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019;
”בנק“ – כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי);
”בנק בעל היקף פעילות זעיר“ – בנק ששווי נכסיו לא עלה על שיעור של 2.5% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל או על שיעור אחר שנקבע לפי סעיף 19א, או שעלה על שיעור כאמור בשנים מסוימות אך לא במשך שנתיים רצופות;
”בנק בעל היקף פעילות קטן“ – בנק שמתקיימים בו שני אלה:
(1)שווי נכסיו לא עלה על שיעור של 5% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל, או שעלה על שיעור כאמור בשנים מסוימות אך לא במשך שנתיים רצופות;
(2)שווי נכסיו עלה במשך שנתיים רצופות על שיעור של 2.5% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל, או על שיעור אחר שנקבע לפי סעיף 19א;
”בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי“ – מי שבידו רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי);
”גוף פיננסי“ – כל אחד מאלה:
(1)תאגיד בנקאי;
(2)החברה כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ״ו–1986 (בפסקה זו – חוק הדואר), בנותנה את השירותים הכספיים כהגדרתם באותו חוק מטעם החברה הבת כמשמעותה בסעיף 88יא לחוק האמור, ומהיום הקובע כמשמעותו לפי סעיפים 56 ו־57(ג) לחוק הדואר (תיקון מס׳ 11), התשע״ב–2012 (ביום 31.12.2026) – החברה הבת כהגדרתה בחוק הדואר;
(3)גוף מוסדי כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981;
(4)חבר בורסה כמשמעותו בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;
(5)בעל רישיון לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016;
(6)(נמחקה);
(7)(נמחקה);
(8)מנהל תיקי השקעות כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ״ה–1995;
(9)מנהל קרן כמשמעותו בסעיף 4 לחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994;
(9א)חברת תשלומים כהגדרתה בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ״ג–2023;
(10)גוף אחר המספק שירותים פיננסיים, שקבע שר האוצר, בהסכמת הנגיד, בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת;
”הוראות ניהול בנקאי תקין“ – הוראות המפקח לפי סעיף 5(ג1) לפקודת הבנקאות, 1941;
”הנפקה“ ו”תפעול הנפקה“, של כרטיס חיוב – כהגדרתם בסעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981;
”חוק הבנקאות (רישוי)“ – חוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981;
”חוק כרטיסי חיוב“ – (נמחקה);
”כרטיס חיוב“ ו”מנפיק“ – כהגדרתם בסעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981;
”שווי הנכסים“ – שווי נכסיו של בנק כפי שמופיע במאזן הבנק בדוח הכספי השנתי שנערך על בסיס מאוחד על פי כללי חשבונאות מקובלים החלים עליו, ואם הוא נשלט על ידי בנק – שווי הנכסים בדוח הכספי כאמור של הבנק השולט;
”תאגיד בנקאי“ – כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981 לרבות תאגיד עזר, ובעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי ותאגיד שבשליטתו; לעניין זה, ”שליטה“ – כהגדרתה בחוק הבנקאות (רישוי), וכל מונח בהגדרה האמורה יפורש לפי החוק האמור;
”תאגיד עזר“ – כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי);
”שירות“ – כל שירות שנותן תאגיד בנקאי;
”לקוח“ – אדם המקבל שירות מתאגיד בנקאי;
”הנגיד“ – נגיד בנק ישראל;
”המפקח“ – המפקח על הבנקים שנתמנה לפי סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941;
”הועדה המייעצת“ – הועדה המייעצת שנתמנתה לפי סעיף 6 לפקודת הבנקאות, 1941, בצירוף אדם שימנה שר האוצר כנציג לקוחות.
The text on this page is adapted from the entry חוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ״א–1981 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.