Skip to main content

Law2005

Section 29 of חוק החולה הנוטה למות, התשס״ו–2005, טיפול בחסוי נוטה למות.

This section is in פרק ד׳: הטיפול בחולה הנוטה למות / סימן ז׳: טיפול בחסוי נוטה למות

29. טיפול בחסוי נוטה למות

(א)בחוק זה, ”חסוי“ – אדם שמתקיימים בו כל אלה:

(1)אינו יכול, דרך קבע, לדאוג לעניניו, בשל מוגבלות שכלית או נפשית;

(2)מצב הדברים כאמור בפסקה (1) התקיים אצלו לפני שנקבע לגביו כי הוא חולה נוטה למות;

(3)אין לגביו הנחיות רפואיות מקדימות בתוקף, או ייפוי כוח בתוקף.

(ב)הביע חסוי את רצונו שחייו יוארכו, יפעל הרופא האחראי בהתאם לרצונו של החסוי, בכפוף להוראות חוק זה; הביע החסוי את רצונו להימנע מהארכת חייו, תכריע בענינו ועדה מוסדית; הוראות סעיפים 25, 26 ו־27 יחולו בשינויים המחויבים, לפי הענין.

(ג)לא נודע רצונו של החסוי, והסכימו הרופא האחראי והאפוטרופוס שיש להאריך את חייו – יפעל הרופא האחראי כאמור, בכפוף להוראות חוק זה; בכל מקרה אחר – תכריע הוועדה המוסדית בענינו של החסוי.

(ד)הוועדה המוסדית תשקול בין שיקוליה את טובתו של החסוי, ותהיה רשאית לקבוע שיש להימנע מהארכת חייו של החסוי, אם שוכנעה כי אין זה לטובתו של החסוי שחייו יוארכו, בכפוף להוראות סעיף קטן (ב).

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק החולה הנוטה למות, התשס״ו–2005⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring