The full text of חוק גמלאות לנושאי־משרה ברשויות השלטון, תשכ״ט–1969, in 15 sections.

לנושאי המשרה המפורטים בתוספת ולשאיריהם ישולמו, מאוצר המדינה, גמלאות ותשלומים אחרים נוספים כפי שייקבע בהחלטות הכנסת והיא רשאית להסמיך לכך ועדה מועדותיה.

הכנסת הסמיכה את ועדת הכספים לקבוע את הגימלאות והתשלומים האחרים הנוספים שישולמו לנושאי המשרה המפורטים להלן ולשאיריהם. ואלה נושאי המשרה: נשיא המדינה; שר; סגן שר; שופט; רב ראשי; מבקר המדינה; נגיד בנק ישראל; משנה לנגיד בנק ישראל; דיין; קאדי; קאדי מד׳הב (י״פ תשל״ד, 1734; תשמ״ג, 2404; תשע״ו, 786).

הכנסת הסמיכה את ועדת הכנסת לקבוע את הגימלאות והתשלומים האחרים הנוספים שישולמו לחבר הכנסת ולשאיריו (י״פ תשל״ד, 1734).

פורסמה החלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (חברי הכנסת ושאיריהם), תש״ל–1969.

פורסמה החלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (נשיא המדינה ושאיריו), התשמ״א–1981.

פורסמה החלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (מבקר המדינה ושאיריו), התשמ״א–1981.

פורסמה החלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (נגיד בנק ישראל ושאיריו), התשמ״א–1981.

פורסמה החלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (שרים ושאיריהם), התשמ״א–1981; פורסמה החלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (שרים וסגני שרים ושאיריהם) (הפסקת חברות בכנסת לפי הוראות סעיף 42ג לחוק־יסוד: הכנסת) (הוראת שעה), התשע״ו–2015.

פורסמה החלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (נושאי משרה שיפוטית ושאיריהם), התשמ״א–1981.

פורסמה החלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (משנה לנגיד בנק ישראל ושאיריו), התשמ״ג–1982.

(א)על אף האמור בסעיף 1, לא ישולמו גמלאות מאוצר המדינה לנושאי משרה כאמור בו שהחלו בכהונתם לאחר יום כ״ט באייר התשנ״ט (15 במאי 1999) (להלן – היום הקובע) ולשאיריהם, וזכויותיהם לגמלה יבוטחו בקופת גמל כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005; הוראה זו תחול גם על חברי כנסת, על שרים ועל סגני שרים שהחלו בכהונתם לפני היום הקובע ונבחרו או מונו לתקופת כהונה נוספת לאחר תקופה העולה על שנה שבה לא כיהנו כחברי כנסת, כשרים או כסגני שרים, וזאת לגבי תקופת הכהונה הנוספת האמורה ואילך.

(ב)הוראת סעיף קטן (א) לא תחול על מי שערב תחילת כהונתו כנושא משרה היה מועסק בשירות המדינה ולגבי העסקתו זו חלו הוראות חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970 (להלן – חוק הגמלאות), לענין תשלום קצבה מאוצר המדינה, אלא אם כן ביקש, בתוך שנה ממועד תחילת תקופת כהונתו, שזכויותיו יבוטחו בקופת גמל כאמור בסעיף קטן (א).

(ג)על נושא משרה כאמור בסעיף קטן (ב) תחול ההחלטה שנתקבלה לפי סעיף 1 לגבי אותו סוג של משרה (להלן – ההחלטה), בכפוף לשינויים האלה:

(1)שיעור הקצבה של נושא משרה כאמור לגבי תקופת כהונתו כנושא משרה, יחושב לפי מספר שנות כהונתו במשרה כפול השיעור השנתי שלפיו היתה מחושבת קצבתו אילו פרש לפי חוק הגמלאות בתנאי העסקתו הקודמים;

(2)הפחתת קצבה של נושא משרה בשל הכנסה מקצבה אחרת כאמור בהחלטה, תיעשה באופן שיופחת מהקצבה כל סכום שבו עולה אותה קצבה בצירוף הקצבה האחרת על 70% מהמשכורת הקובעת לפי ההחלטה.

ועדת הכנסת רשאית לקבוע הוראות בדבר גמלאות ותשלומים אחרים נוספים לענין חבר הכנסת הזכאי לגמלאות ולתשלומים אחרים נוספים מאוצר המדינה לפי חוק זה, שחברותו בכנסת הושעתה לפי סעיף 42ב לחוק־יסוד: הכנסת, ולענין שאיריו.

פורסמה החלטת שכר חברי הכנסת (שכר וגמלאות למי שחברותו בכנסת הושעתה), התשס״א–2001.

(א)בסעיף זה –

”החלטת הגמלאות“, לגבי נושא משרה פלוני – החלטה שהתקבלה לפי סעיף 1 לגבי אותו סוג של משרה שבה כיהן;

”זכאי לפנסיה תקציבית“ – נושא משרה הזכאי לקצבה לפי החלטת הגמלאות, ולאחר פטירתו של נושא המשרה, בין שנפטר במהלך כהונתו ובין שנפטר לאחר מכן – שאירו של נושא המשרה הזכאי לתשלום קצבה לפי החלטת הגמלאות;

”חודש העדכון“ – חודש ינואר;

”המדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

”המדד החדש“ – מדד חודש דצמבר של השנה שקדמה לחודש העדכון;

”המדד הקודם“ – מדד חודש דצמבר של השנה שקדמה לחודש העדכון הקודם;

”המשכורת הקובעת“, לגבי זכאי לפנסיה תקציבית פלוני בזמן פלוני – אחד מאלה, לפי העניין:

(1)לגבי נושא משרה שחדל לכהן עד יום ל׳ בכסלו התשפ״ה (31 בדצמבר 2024) – רכיבי המשכורת המובאים בחשבון לשם חישוב הקצבה, בעד חודש ינואר 2025, לפי החלטת הגמלאות;

(2)לגבי נושא משרה שחדל לכהן ביום א׳ בטבת התשפ״ה (1 בינואר 2025) או לאחריו – רכיבי המשכורת המובאים בחשבון לשם חישוב הקצבה בעד החודש שלאחר החודש שבו חדל לכהן, לפי החלטת הגמלאות;

(3)לגבי נושא משרה כאמור בפסקה (1) או (2) שחדל לכהן בטרם הגיע לגיל שבו משתלמת לו קצבה לפי החלטת הגמלאות – רכיבי המשכורת כאמור באותן פסקאות, לפי העניין, אילו הקצבה הייתה משתלמת לו בעד החודש כאמור באותן פסקאות, לפי החלטת הגמלאות;

”נושא משרה“ – נושא משרה המפורט בתוספת;

”קצבה“ – סכום המשתלם מדי חודש מאוצר המדינה לפי החלטת הגמלאות;

”השכר הממוצע“ – כהגדרתו בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995.

(ב)המשכורת הקובעת של זכאי לפנסיה תקציבית תעודכן בחודש העדכון של כל שנה, בעד קצבת חודש ינואר ואילך, לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הקודם; ואולם לגבי נושא משרה שחדל לכהן ביום א׳ בטבת התשפ״ה (1 בינואר 2025) או לאחריו, תעודכן לראשונה המשכורת הקובעת של זכאי לפנסיה תקציבית בחודש העדכון שלאחר השנה שבה חדל נושא המשרה לכהן, כמפורט להלן:

(1)לפי שיעור עליית השכר הממוצע ב־1 בינואר שלאחר השנה שבה חדל לכהן לעומת השכר הממוצע ב־1 בינואר בשנה שבה חדל לכהן, כשהוא מוכפל במספר החודשים שכיהן בשנה שבה חדל לכהן ומחולק ב־12;

(2)לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הקודם, כשהוא מוכפל במספר החודשים שלאחר החודש שבו חדל לכהן בשנה שבה חדל לכהן ומחולק ב־12.

(ג)בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב), חדל נושא משרה לכהן עד יום י״א בטבת התשפ״ו (31 בדצמבר 2025) והמשכורת הקובעת לגביו לא עודכנה בשנת 2025 לפי השינוי בשכר הממוצע בשל הוראות סעיף 2 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025) (הקפאת שכר נושאי משרה ברשויות השלטון וברשויות מקומיות בשנת 2025), התשפ״ה–2024, תעודכן המשכורת הקובעת שלו, בעדכון הראשון לפי סעיף זה, גם לפי שיעור עליית השכר הממוצע כשיעורו ביום א׳ בטבת התשפ״ה (1 בינואר 2025) לעומת השכר הממוצע כשיעורו ביום כ׳ בטבת התשפ״ד (1 בינואר 2024).

(ד)בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), חדל נושא משרה לכהן עד יום י״א בטבת התשפ״ו (31 בדצמבר 2025), ייווסף למשכורתו הקובעת המעודכנת לפי הוראות סעיף זה עדכון נוסף בינואר של כל שנה בשנים 2026 עד 2030, בשיעור 1.418% מהמשכורת הקובעת המעודכנת בעת העדכון באותה שנה.

(ה)על אף האמור בכל דין, ובכלל זה בהחלטת הגמלאות, המשכורת הקובעת של זכאי לפנסיה תקציבית תעודכן לפי הוראות סעיף זה בלבד.

בהחלטה לפי סעיף 1 מותר לקבוע כי –

(1)לנושאי המשרה או לשאירים יינתנו, בנוסף לגמלאות ולתשלומים האחרים המשתלמים לאחר תקופת הכהונה, גם טובת הנאה או שירות שייקבעו;

(2)הזכות לגמלאות, לתשלומים אחרים, לטובת הנאה או לשירות ושיעוריהם ייקבעו בהתחשב בתפקיד שמילא נושא המשרה, בדרגתו, בתקופת שירותו, או בכל גורם אחר שייקבע;

(3)מותר, בתנאים שייקבעו, להוון אותו חלק מהגמלאות, כפי שייקבע, המגיעות לזכאי;

(4)לצורך חישוב הזכות לגמלה ושיעורה מותר לצרף לתקופת הכהונה באותה שעה תקופת כהונה קודמת אחרת, כולה או מקצתה, במדינה או באחד ממוסדותיה או מפעליה, ברשויות או במוסדות אחרים שייקבעו, והכל בתנאים שייקבעו;

(5)מגמלה המשתלמת ינוכו סכומים שהזכאי לגמלה מקבל כמשכורת או כגמלה מקופה ציבורית כמשמעותה בסעיף 28 לחוק שירות המדינה (גמלאות), תשט״ו–1955;

(6)הגמלה המשתלמת לשאירים שאינם סמוכים על שולחן אחד תחולק בדרך שתיקבע;

(7)התשלומים, טובת ההנאה או השירות יהיו פטורים כולם או מקצתם ממס המוטל על ההכנסה.

קביעה בהחלטה על פי סעיף 1 ינהגו על פיה על אף האמור בחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], תש״ל–1970, או בחוק שירות הקבע בצבא־הגנה לישראל (גמלאות), תשי״ד–1954.

הכנסת רשאית בהחלטה להוסיף על נושאי המשרות המפורטים בתוספת או לגרוע ממנה.

החלטות לפי סעיפים 1 ו־3 יפורסמו ברשומות.

(א)על החלטתו של מי שנקבע בתקנות על פי סעיף 8 כממונה על גמלאות, בדבר מתן גמלה או תשלום אחר לפי חוק זה, רשאי הרואה את עצמו מקופח על ידי ההחלטה לערער לפני נשיא בית המשפט העליון; הנשיא רשאי להכריע בערעור בעצמו או להעבירו להכרעתו של ממלא מקומו.

(ב)שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות את המועד להגשת ערעור לפי סעיף זה ואת סדרי הדין בו.

פורסמו תקנות גימלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (סדרי דין בערעור), תשל״ח–1978.

(א)היה המקרה שחייב את אוצר המדינה בתשלום גמלה לפי חוק זה משמש עילה גם לחייב צד שלישי בתשלום פיצויים לאותו זכאי לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן – פקודת הנזיקין) או חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל״ה–1975 (להלן – חוק תאונות דרכים), רשאי אוצר המדינה לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי על הגמלה ששילם או שהוא עתיד לשלם, עד שיעור הפיצויים שחייב בהם הצד השלישי.

(ב)הזכאי לגמלה לפי חוק זה חייב להושיט כל עזרה ולעשות כל פעולה סבירה כדי לסייע לאוצר המדינה במימוש זכותו לפי סעיף זה, ולא יעשה כל פעולה העלולה לפגוע בזכויות אוצר המדינה לפי סעיף זה או למנוע בעד מימושה; עבר הזכאי לגמלה על איסור לפי סעיף זה, או לא עשה את המוטל עליו לפיו, רשאי מי שממונה על מתן הגמלה לפי חוק זה לשלול ממנו את הזכות לגמלה, כולה או מקצתה.

(ג) (1)היה אוצר המדינה חייב בפיצויים האמורים, הברירה בידי הזכאי לבחור בגמלה או בפיצויים.

(2)הגיש הזכאי תובענה לפי פקודת הנזיקין או לפי חוק תאונות דרכים נגד המדינה, תהיה הברירה כאמור בפסקה (1) בידי הזכאי עד לאחר מתן פסק הדין שאין עליו ערעור, ובפסק הדין שיש עליו ערעור ולא הוגש – עד לאחר תום תקופת הערעור.

(ד)לענין סעיף 86 לפקודת הנזיקין רואים גמלה כזכות הנובעת מחוזה.

(ה)שיטת ההיוון של קצבאות שנקבעה לפי סעיף 8(ב)(3), כוחה יפה גם לענין סעיף זה.

בטלים –

(1)חוק גמלאות לשרים, תשי״ז–1957;

(2)חוק גמלאות לחברי הכנסת, תשי״ח–1958.

(א)הנוסח שולב בחוק־יסוד: נשיא המדינה.

(ב)הנוסח שולב בחוק מבקר המדינה, תשי״ח–1958.

(ג)הנוסח שולב בחוק השופטים, תשי״ג–1953.

(ד)הנוסח שולב בחוק הדיינים, תשט״ו–1955.

(ה)הנוסח שולב בחוק הקאדים, תשכ״א–1961.

(ו)הנוסח שולב בחוק בתי הדין הדרוזיים, תשכ״ג–1963.

(ז)הנוסח שולב בחוק בנק ישראל, תשי״ד–1954.

(ח)החוק לקביעת משכורתם של נשיא המדינה, חברי הממשלה והרבנים הראשיים לישראל, תשי״א–1950, לא יחול עוד על גמלתו של רב ראשי ושאיריו.

(א)אין בחוק זה ובהחלטות שיתקבלו על פיו כדי לגרוע מזכות שנרכשה או שנולדה לפי החוקים המפורטים בסעיפים 5 ו־6.

(ב)כל עוד לא ייקבע אחרת בהחלטה על פי סעיף 1 ישולמו גמלאות לזכאים להם על פי החוקים המפורטים בסעיפים 5 ו־6.

(א)הממשלה ממונה על ביצוע חוק זה.

(ב)שר האוצר יהיה רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו של חוק זה, ובין היתר –

(1)סדרי הגשת תביעות לגמלאות;

(2)סדרי תשלום ומועדם:

(3)שיטת ההיוון של קצבאות;

(4)תשלום גמלה שלא לידי הזכאי לה.

פורסמו תקנות גמלאות לנושאי־משרה ברשויות השלטון (סדרי בקשות, ביצוע והיוון), תש״ל–1969.

תחילתו של חוק זה ביום קבלתו בכנסת.