Regulations1973The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 1 of תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), תשל״ג–1973, הגדרות.
1. הגדרות
תיקון: תשמ״א, תשמ״א־2, תשנ״א־2, תשנ״ו, תשנ״ו־2, תשנ״ו־3, תש״ס, תשס״א, תשס״ו, תשס״ו־2, תשס״ו־3, תשס״ז, תשס״ח, תשס״ח־2, תשס״ח־3, תשס״ט, תשס״ט־2, תשע״ב, תשע״ג, תשע״ד, תשע״ט, תשע״ט־2, תש״ף, תשפ״א, תשפ״ג, תשפ״ג־2, תשפ״ד, תשפ״ד־2, תשפ״ד־3, תשפ״ד־5, תשפ״ד־6, תשפ״ד־7, תשפ״ה, תשפ״ה־2, תשפ״ה־3, תשפ״ו, תשפ״ו־2
בתקנות אלה –
”שווי הנכס“ – הסכום שהיה מתקבל בעד הנכס במכירה ממוכר ברצון לקונה ברצון ביום קרות הנזק;
”הנזק הממשי“ – ההפרש בין שווי הנכס לפני שניזוק לבין שווי הנכס מיד לאחר שניזוק, או כל הוצאות שיקום הנזק – לפי הנמוך שבין שניהם, בתוספת הוצאות להקטנת הנזק; ובנזק עקיף – לרבות ההפסד או מניעת הריווח שאותם לא יכול היה הניזוק למנוע לו פעל באופן סביר כדי למנעם;
”הוצאות להקטנת הנזק“ – הוצאות שהוציא הניזוק בעד פעולות שנעשו בעת קרות הנזק במטרה להקטין את היקפו, ובלבד שלעת המנהל היה סביר להוציאן, בין היתר בהתחשב בהיקף הנזק שנמנע על־ידי פעולות אלה;
”נזק“ – נזק מלחמה ונזק עקיף;
”שווי של נזק מלחמה“ –
(1)לגבי נכסים בישוב ספר – הנזק הממשי;
(2)לגבי מלאי – הנזק הממשי;
(3)לגבי יבול על קרקע באזור עירוני – הנזק הממשי, או שווי היבול כפי שנקבע לצורך החוק כפול שלושה, הכל לפי הסכום הנמוך יותר;
(4)לגבי מלאי מעבר כמשמעותו בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (שוויו של מלאי במעבר), תש״ל–1969 – הנזק הממשי;
(5)לגבי נכסים אחרים – הנזק הממשי;
”אזור הכרזה“ – (פקעה);
”אזור זכאי“ – (פקעה);
”אזור מוכרז“ – (פקעה);
”אזור מיוחד“ – (בתקופת התקופה הקובעת): האזור הכולל את היישובים והאזורים המפורטים בתוספת השנייה, המוכרז בזה יישוב ספר בתקופה הקובעת, הכול לפי העניין;
”אזור שנפגע בחודש דצמבר“ – (פקעה);
”אזור שנפגע בחודשים ינואר ופברואר“ – (פקעה);
”אזור שנפגע בחודשים מרץ ואפריל“ – (פקעה);
”אזור שנפגע בחודשים מאי ויוני“ – (פקעה);
”אזור שנפגע בחודשים יולי ואוגוסט“ – (פקעה);
”אזור שנפגע בחודשים ספטמבר ואוקטובר 2024“ – (פקעה);
”אזור שנפגע בחודשים נובמבר ודצמבר 2024“ – (פקעה);
”אזור שנפגע בחודשים ינואר ופברואר 2025“ – (פקעה);
”אזור שנפגע בחודשים מרץ עד יוני 2025“ – (פקעה);
”אזור קובע“ – (פקעה);
”הוראה על סגירת מוסד חינוך“ – (בתקופת התקופה הקובעת): הוראה של פיקוד העורף על סגירת מוסד חינוך ברשות מקומית באזור מיוחד, שניתנה בתקופה הקובעת;
”החלטות הממשלה“ – (פקעה);
”חוק מיסוי מקרקעין“ – (בתקופת התקופה הקובעת): חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ״ג–1963
”חוק הסיוע הכלכלי“ – (בתקופת התקופה הקובעת): חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור), התשפ״ו–2026;
”חוק מס ערך מוסף“, ”מוסד ציבורי זכאי“, ”מחזור עסקאות“, ”מחזור עסקאות בשנת הבסיס“, ”מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס“, ”מס תשומות“, ”קרוב“, ”שנת הבסיס“, ”תמיכות ותרומות“, ”תקופת הבסיס“ ו”תקופת הזכאות“ – (בתקופת התקופה הקובעת הראשונה): כהגדרתם בסעיף 38לו לחוק כנוסחו בסעיף 1(2) לחוק הסיוע הכלכלי;
”חוק מס ערך מוסף“, ”מוסד ציבורי זכאי“, ”מחזור עסקאות“, ”מחזור עסקאות בשנת הבסיס“, ”מס תשומות“, ”קרוב“, ”שנת הבסיס“ ו”תמיכות ותרומות“ – (בתקופת התקופה הקובעת הנוספת): כהגדרתם בסעיף 38לו לחוק כנוסחו בסעיף 1(2) לחוק הסיוע הכלכלי;
”יום היעדרות בשל המצב הביטחוני“ – (פקעה);
”מוסד ציבורי זכאי“ – (פקעה);
”מחזור עסקאות“ – (פקעה);
”מס תשומות“ – (פקעה);
”מעסיק בפועל“ ו”קבלן כוח אדם“ – (פקעו);
”קרוב“ – (פקעה);
”שווי של נזק עקיף“ – (הנוסח הקבוע):
(1)כשהנזק נגרם כתוצאה מנזק מלחמה, למעט נזק שנגרם בשל תשלום שכר עבודה – הנזק הממשי;
(2)כשהנזק נגרם מחמת אי אפשרות לנצל נכסים בענפים שלהלן, למעט נזק שנגרם בשל תשלום שכר עבודה:
(א)בחקלאות – הנזק הממשי;
(ב)בבית מלון, פנסיון, בית מרגוע, בית הארחה או אתר תיירות שקבע שר האוצר בהתייעצות עם שר התיירות – הנזק הממשי;
(ג)בתעשיה – לגבי נזק שמקורו בחומרים שנתקלקלו – הנזק הממשי ואילו לגבי נזק שמקורו אחר – הנזק הממשי ובלבד שהנזק נגרם עקב הפסקת ייצור של למעלה מ־24 שעות;
(ד)באולם שמחות, בגן אירועים או במוסד תרבות ופנאי –
(1)לגבי נזק שנגרם עקב ביטול של אירוע או פעילות בחצרם בשל הגבלה שהטיל פיקוד העורף – הנזק הממשי בשל הביטול;
(2)לגבי נזק אחר – הנזק הממשי, ובלבד שהנזק נגרם עקב הפסקת פעילות של למעלה מ־24 שעות;
לעניין פסקה זו, ”מוסד תרבות ופנאי“ – עסק בעל רישיון של עינוג ציבורי כהגדרתו בסעיף 3(ב) לחוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968;
(ה)בבתי אוכל –
(א)לגבי נזק שמקורו בחומרי גלם שהתקלקלו – הנזק הממשי;
(ב)לגבי נזק אחר – הנזק הממשי, ובלבד שהנזק נגרם עקב הפסקת פעילות של למעלה מ־24 שעות;
לעניין פסקה זו, ”בתי אוכל“ – כמשמעותם בסעיפים 4.2א, 4.2ב, 4.6ה ו־4.8 לתוספת לצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשע״ג–2013;
(3)כשהנזק נגרם מחמת הפסקת פעילות במסחר ובשירותים, למעט נזק שנגרם בשל תשלום שכר עבודה – הנזק הממשי ובלבד שהנזק נגרם עקב הפסקת פעילות של למעלה משבוע;
(4)כשהנזק נגרם למעביד בשל תשלום שכר עבודה לעובד – עלות שכר העבודה היומי למעביד, ששולמה בשל היום שבו לא עבד העובד לפי הוראות כוחות הביטחון; לא עבד העובד עקב הוראות כאמור בחלק מיום העבודה, יהא הנזק החלק היחסי מעלות שכר העבודה היומי, שיחסו לכלל שכר העבודה היומי הוא כיחס מספר השעות שבהן לא עבד העובד כאמור, לסך כל שעות העבודה הרגילות ביום של אותו עובד; לענין זה –
”שכר העבודה היומי“ – שכר יום עבודה של העובד אילו היה עובד באותה יממה באופן רגיל, ובלבד שהשכר שולם לו בידי המעביד, אך לא יותר מהשכר המרבי, ובתנאי שבמשך שלושת החודשים שקדמו לחודש שבו אירע הנזק, שילם המעביד תשלומי חובה לפי כל דין בשל שכרו של העובד, ולגבי עובד שהתקבל לעבודה במהלך שלושת החודשים האמורים – בתנאי ששולמו כל תשלומי החובה מיום קבלתו לעבודה;
”שכר יום עבודה של העובד“ – שכר עבודה רגיל ליום של העובד, בלא תוספות, לפי הממוצע בשלושת החודשים שקדמו לחודש קרות הנזק, ולגבי עובד שהחל לעבוד אצל המעביד במהלך אותם שלושת החודשים – השכר כאמור לפי הממוצע בחודש שקדם לחודש קרות הנזק, ולא פחות משכר המינימום ליום לפי חוק שכר מינימום, התשמ״ז–1987;
”השכר המרבי“ – שכר השווה לשכר הממוצע למשרת שכיר (בלא עובדים מיהודה, שומרון, חבל עזה ודרום לבנון, אך כולל עובדים שמעבידיהם מדווחים עליהם למוסד לביטוח לאומי), כפי שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לאחרונה לפני קרות הנזק, כשהוא מוכפל בשניים וחצי ומחולק ב־25 ומעוגל לסכום הקרוב, שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים;
”מעביד“ – למעט המדינה וגוף מתוקצב כהגדרתו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985, אך לרבות חברה ממשלתית כהגדרתה בסעיף האמור;
”מספר השעות שבהן לא עובד העובד“ – (פקעה);
”אזור הכרזה“ – (פקעה);
”יום היעדרות בשל מצב ביטחוני“ – (פקעה);
(5)לענין הגדרה זו – התקופות של 24 שעות או שבוע, יכול שתהיינה תוצאה מצירופן של תקופות קצרות יותר בתוך 30 הימים שקדמו להגשת התביעה לפיצויים, ובלבד שלא תובא בחשבון תקופה כלשהי, בתוך 30 ימים שהובאו בחשבון לענין תשלום פיצויים בשל נזק עקיף אחר; לעניין זה, ”הפסקת פעילות“ – הפסקת פעילות מלאה שנגרמה עקב הגבלה שהטיל פיקוד העורף;
”שווי של נזק עקיף“ – (בתקופת התקופה הקובעת): אחד מאלה, לפי בחירת הניזוק, ובלבד שנגרם כתוצאה מנזק מלחמה, מחמת אי–אפשרות לנצל נכסים כתוצאה ממלחמה או מחמת הפסקת פעילות כתוצאה ממלחמה בתקופה הקובעת:
(1)מסלול שכר עבודה; לעניין זה –
”יום היעדרות בשל המצב הביטחוני“ – יום שבו לא עבד עובד בעבודתו אצל ניזוק בכל מקום שהוא בשל המצב הביטחוני בתקופה המזכה לעניין שכר, למעט יום שבו נעדר בשל מחלה, תאונה, חופשה שנתית, מילואים, או בשבת ובחג וביום שישי – למעט מי שעובד באופן רגיל בימים אלה ובלבד שמתקיים בו גם אחד מאלה:
(1)הוא נעדר מעבודתו עקב הוראה על סגירת מוסד החינוך שבו העובד מועסק או בשל איסור על התקהלות;
(2)הוא אדם עם מוגבלות כהגדרתו בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998, שמתגורר באזור המיוחד, או שהוא קרוב של אדם כאמור שמתגורר באזור המיוחד, והוא נעדר מעבודתו לצורך השגחה עליו או טיפול בו (בפסקה זו – העובד הקרוב), ובלבד שמתקיימים לגבי האדם עם המוגבלות שני אלה:
(א)מוגבלותו או מוגבלות קרובו שעליו הוא משגיח או שבו הוא מטפל, לפי העניין, ידועה למעסיק, או שהוא או העובד הקרוב, לפי העניין, המציא למעסיק אישור או תיעוד רפואי המעיד על מוגבלותו או על מוגבלות קרובו;
(ב)הוא אינו יכול להגיע למקום העבודה או לשהות בו משום שמוגבלותו או מוגבלות קרובו שעליו הוא משגיח או שבו הוא מטפל, לפי העניין, מונעת ממנו לפעול לפי הנחיות פיקוד העורף בתקופה הקובעת;
והכול בתנאי שמתקיימים התנאים הקבועים בפסקת משנה (3)(א) ו־(ב), בשינויים המחויבים;
(3)הוא נעדר מעבודתו לצורך השגחה על ילדו, הנמצא עימו, עקב הוראה על סגירת מוסדות חינוך במקום מגוריו, המצוי באזור המיוחד, אף אם המוסד לא היה פעיל בתקופה הקובעת, או עקב סגירת מוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד, ובלבד שמוסד החינוך מצוי באזור המיוחד, והכול ובלבד שאין במקום העבודה של העובד או של בן זוגו מסגרת נאותה להשגחה על הילד, ומתקיים אחד מאלה:
(א)הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית של העובד או שהעובד הוא הורה עצמאי של הילד;
(ב)בן זוגו של העובד הוא עובד או עובד עצמאי, ולא נעדר מעבודתו, מעסקו או מעיסוקו במשלח ידו, לצורך השגחה על הילד, ואם בן הזוג אינו עובד או עובד עצמאי – נבצר ממנו להשגיח על הילד;
הוראות פסקה זו יחולו לגבי עובד שהוא אומן, ואולם ההיעדרות של עובד כאמור תיחשב כיום היעדרות רק אם לא ניתן פיצוי לפי פסקה זו בעד אותו יום בשל יום היעדרות של הורהו של הילד, לפי העניין, לצורך השגחה על אותו ילד; לעניין זה –
”אומן“ – הורה במשפחה שאישר מי ששר הרווחה והביטחון החברתי הסמיכו לכך לשמש כמשפחת אומנה;
”הורה עצמאי“, ”ילד“, ”מוסד חינוך“ – כהגדרתם בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס״ו–2006;
”מסלול שכר עבודה“ –
(1)לגבי ניזוק שאינו ניזוק המפורט בפסקאות (2) ו־(3) – 550 שקלים חדשים (להלן בהגדרה זו – שווי הנזק) לכל יום עבודה ששילם המעסיק בעד יום היעדרות של העובד בשל המצב הביטחוני בתקופה המזכה לעניין שכר;
(2)לגבי ניזוק שהוא קיבוץ – שווי הנזק, מוכפל בסך כל ימי ההיעדרות בשל המצב הביטחוני בתקופה המזכה לעניין שכר ששולמו לעובד שאינו חבר קיבוץ, בתוספת שווי הנזק מוכפל בסך כל ימי ההיעדרות בשל המצב הביטחוני בתקופה המזכה לעניין שכר של חברי הקיבוץ העובדים בתעשייה, במסחר, בשירותים, בחקלאות או בתיירות בקיבוץ, ולמעט חברי הקיבוץ העוסקים במתן שירותים לחברי הקיבוץ עצמם;
(3)לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – השיעור המתקבל מחלוקת סכום הכנסתו לשנת הבסיס, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה, שלא מתמיכות ותרומות, בסכום הכנסתו האמורה, כולל תמיכות ותרומות, מוכפל בשווי הנזק לכל יום עבודה ששילם המעסיק בעד יום היעדרות של העובד בשל המצב הביטחוני בתקופה המזכה לעניין שכר;
(4)לגבי ניזוק שהכנסתו היא מעסק או ממשלח יד לפי סעיף 2(1) לפקודה (להלן – עובד עצמאי) שעובד במוסד חינוך ונעדר מעבודתו עקב הוראה על סגירת מוסד החינוך שבו הוא עובד, או לגבי עובד עצמאי המתגורר באזור המיוחד שעסקו אינו מצוי באזור המיוחד ונעדר מעבודתו בשל המצב הביטחוני בתקופה המזכה לעניין שכר, ומחזורו נפגע בשל היעדרות זו – שווי הנזק מוכפל במספר ימי ההיעדרות של העובד העצמאי בשל המצב הביטחוני בתקופה המזכה לעניין שכר;
לא עבד העובד האמור בחלק מיום העבודה, יהיה הנזק החלק היחסי משווי הנזק שיחסו לכלל שווי הנזק הוא כיחס מספר השעות שבהן לא עבד העובד כאמור, לסך כל שעות העבודה הרגילות ביום של אותו עובד, ובלבד שמספר השעות שבהן לא עבד העובד הוא שעה אחת או יותר;
לעובד המועסק במשרה חלקית, יהיה הנזק החלק היחסי משווי הנזק שיחסו לכלל שווי הנזק הוא כיחס מספר שעות העבודה הרגילות ביום של אותו עובד, לסך כל שעות העבודה ליום במשרה מלאה;
”התקופה המזכה לעניין שכר“ – (לעניין התקופה הראשונה): התקופה שמיום י״ב באדר התשפ״ו (1 במרץ 2026) עד יום י״ג באייר התשפ״ו (30 באפריל 2026);
”התקופה המזכה לעניין שכר“ – (לעניין התקופה הנוספת): התקופה שמיום י״ד באייר התשפ״ו (1 במאי 2026) עד יום ט״ו בתמוז התשפ״ו (30 ביוני 2026);
(2)מסלול מחזורים ובלבד שהנזק אירע באזור המיוחד; לעניין זה –
”הפרש המחזורים“ – ההפרש החיובי שבין מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס לבין מחזור עסקאותיו בתקופת הזכאות; ואם היה מחזור עסקאותיו של הניזוק כולל פעילות מכמה סניפים, יופחתו ממנו מחזורי העסקאות של הסניפים שאינם כלולים באזור המיוחד, ואם היה הניזוק רשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף, יופחת מהמחזור המאוחד מחזורו של העוסק האחר;
”מסלול מחזורים“ –
(1)לגבי ניזוק שאינו ניזוק המפורט בפסקת משנה (2) – סכום הפרש המחזורים מוכפל במשלים ההוצאה הנחסכת;
(2)לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי ולגבי ניזוק שהוא עוסק פטור – ההפרש החיובי שבין מחזור העסקאות בשנת הבסיס מחולק במספר החודשים בתקופת הזכאות, לבין סכום הכנסתו בתקופת הזכאות, מוכפל במשלים ההוצאה הנחסכת;
והכול לא יותר מ־5,000,000 שקלים חדשים, ובלבד שבכל מקרה שילם שכר לעובדיו בעד יום היעדרות בשל המצב הביטחוני;
”מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס“ – (לעניין התקופה הנוספת): כהגדרתו בסעיף 38לו לחוק כנוסחו בסעיף 1(2) לחוק הסיוע הכלכלי, ובלבד שבפסקה (1) במקום הרישה יבוא ”לעניין ניזוק כמפורט להלן שפתח את עסקו לפני יום י׳ באייר התשפ״ג (1 במאי 2023) – מחזור העסקאות כמפורט לצידו“;
”משלים ההוצאה הנחסכת“ – התוצאה המתקבלת מהפחתת שיעור ההוצאה הנחסכת, לפי העניין, מ־1, ובלבד שאם היא נמוכה מאפס היא תיחשב כאפס, ולגבי מי שעיסוקו במסחר סיטונאי או קמעונאי בדלק – לא יותר מ־7.5%; ולגבי קבלן כוח אדם כהגדרתו בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו–1996 – לא יותר מ־12%; או שיעור אחר שהחליט עליו המנהל במקרים שבהם שוכנע כי שיעור ההוצאה הנחסכת אינו משקף את ההוצאות שנחסכות במקרה של אי–הפעלת עסקו של הניזוק;
”סכום הוצאות השכר הנחסכות“ – סכום השכר הקובע לתקופת הזכאות בעד כלל העובדים שהוצאו לחופשה ללא תשלום, שפוטרו או שעבודתם הופסקה בדרך אחרת, מוכפל במספר הקובע, לפי העניין; לעניין זה, ”המספר הקובע“ – 12 מחולק במספר החודשים בתקופת הזכאות;
”סכום השכר הקובע לתקופת הזכאות“ – אחד מאלה, לפי העניין, ובלבד שהוא סכום חיובי:
(1)לגבי ניזוק כאמור בפסקה (1) להגדרה ”מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס“ – סכום השווה לשכר העבודה ששולם בתקופה שהובאה בחשבון לצורך חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס כפי שדווח לרשות המסים בטופס 0102, בהפחתת השכר כאמור ששולם בתקופה שהובאה בחשבון לצורך חישוב מחזור העסקאות בתקופת הזכאות, והתוצאה המתקבלת מוכפלת ב־1.25;
(2)לגבי ניזוק כאמור בפסקה (2) להגדרה ”מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס“ – סכום השווה לשכר העבודה הממוצע בתקופת הבסיס כפי שדווח לרשות המסים בטופס 0102, בהפחתת השכר כאמור ששולם בתקופה שהובאה בחשבון לצורך חישוב מחזור העסקאות בתקופת הזכאות, והתוצאה המתקבלת מוכפלת ב־1.25; לעניין זה, ”שכר העבודה הממוצע בתקופת הבסיס“ – שכר העבודה ששולם בתקופה שהובאה בחשבון לצורך חישוב מחזור עסקאות בתקופת הבסיס, מחולק במספר חודשי הפעילות שלו באותה תקופה ומוכפל במספר החודשים בתקופת הזכאות;
(3)לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – סכום השווה לשכר העבודה השנתי הממוצע בשנת הבסיס כפי שדווח לרשות המסים בטופס 0102, בהפחתת השכר כאמור ששולם בתקופת הזכאות, והתוצאה המתקבלת מוכפלת ב־1.25; לעניין זה, ”שכר העבודה השנתי הממוצע בתקופת הבסיס“ – שכר העבודה ששולם בשנת הבסיס, מחולק במספר חודשי הפעילות שלו באותה תקופה ומוכפל במספר החודשים בתקופת הזכאות;
בהגדרה זו, ”שכר העבודה ששולם“ – בהפחתת סכומים שהמוסד לביטוח לאומי שילם למעסיק לשם החזר תגמולי מילואים שהמעסיק שילם לעובד לפי פרק י״ב לחוק הביטוח הלאומי;
”עוסק פטור“ – מי שהיה עוסק פטור כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף באחד מהחודשים שהובאו בחשבון לצורך קביעת מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס או שהיה עוסק פטור בתקופת הזכאות;
”שיעור ההוצאה הנחסכת“ –
(1)לגבי ניזוק שאינו ניזוק המפורט בפסקאות (2) עד (4) – סך כל התשומות השוטפות בשנת הבסיס, מחולק במחזור העסקאות של הניזוק בשנת הבסיס ומוכפל ב־0.85 ובתוספת סכום הוצאות השכר הנחסכות מחולק במחזור העסקאות של הניזוק בתקופה האמורה;
(2)לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – סכום ההוצאות הקשורות למכירות בשנת הבסיס, מחולק בסך כל הכנסתו בשנת הבסיס, ובתוספת סכום הוצאות השכר הנחסכות מחולק בסכום ההכנסה בשנת הבסיס; לעניין זה, ”ההוצאות הקשורות למכירות בשנת הבסיס“ – סך כל ההוצאות הקשורות למכירת שירותים או מוצרים המסופקים באופן שוטף ובמהלך חלק מחודשי השנה שהוצאו בשנת הבסיס, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנת הבסיס ומוכפל ב־12;
(3)לגבי ניזוק שהוא עוסק פטור – 0.3;
(4)לגבי ניזוק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף – סך כל התשומות שהיה מדווח לרשות המסים בישראל בשל שנת הבסיס, למעט תשומות ציוד כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, והכול אילולא היה רשום כעוסק אחד עם עוסק אחר, מחולק בסכום הכנסתו בשנת הבסיס ומוכפל ב־0.85, ובתוספת סכום הוצאות השכר הנחסכות מחולק במחזור העסקאות של הניזוק בתקופה האמורה;
”תקופת הבסיס“ – (לעניין התקופה הנוספת): התקופה המקבילה בשנת 2023 לתקופת הזכאות;
”תקופת הזכאות“ – (לעניין התקופה הנוספת): אחת מאלה, לפי העניין:
(1)לעניין ניזוק שאינו עוסק המדווח על בסיס מזומן – חודשים מאי ויוני 2026;
(2)לעניין ניזוק שהוא עוסק המדווח על בסיס מזומן וכן לעניין קבלן ביצוע – חודשים יולי ואוגוסט 2026;
”תשומות שוטפות“ – סך כל התשומות, שנוכה בשלהן מס תשומות לפי חוק מס ערך מוסף, כפי שדווח לרשות המסים בישראל באמצעות דוח תקופתי לפי סעיף 67 או 67א לחוק מס ערך מוסף, לפי העניין, לרבות תשומות החייבות בשיעור מס ערך מוסף אפס, ולרבות הוצאות שדווחו בדוח לפי סעיף 131 לפקודה שאינן תשומות, ובלבד שאם העוסק פתח את עסקו לפני יום י״ב בטבת התשפ״ו (1 בינואר 2026), הדוח כאמור הוגש עד יום י״ב באדר התשפ״ו (1 במרץ 2026), ולמעט אלה:
(1)תשומות של עוסק בשל רכישת טובין או קבלת שירות מעוסק שהוא קרובו, זולת אם אישר המנהל, לבקשת העוסק, כי מתקיימים לגבי התשומה אותם מאפיינים המתקיימים לגבי תשומה כאמור בשל רכישה או קבלת שירות בידי העוסק מאדם שאינו קרובו;
(2)תשומות ציוד כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף שנרכש לצורכי העסק;
”תשומות שוטפות בשנת הבסיס“ – סך כל התשומות השוטפות כפי שדווח לרשות המסים בישראל בשנת הבסיס, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנת הבסיס ומוכפל ב־12;
(3)מסלול חקלאות, ובלבד שהנזק אירע לגידולים חקלאיים באזור המיוחד – ושהניזוק שילם את שכר העבודה היומי לעובדו בעד יום היעדרות בשל המצב הביטחוני; לעניין זה –
”יום היעדרות בשל המצב הביטחוני“ – כהגדרתו בפסקה (1) להגדרה ”שווי של נזק עקיף“;
”שכר העבודה היומי“ – כהגדרתו בפסקה (4) להגדרה ”שווי של נזק עקיף“, כנוסחה ערב תחילתן של תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ו–2026; ואולם לעניין זה יקראו את ההגדרה ”השכר המרבי“ שבפסקה (4) האמורה כאילו במקום ”25“ בא ”22“;
”מסלול חקלאות“ – סכום של 13,615 שקלים חדשים מוכפל במספר העובדים של הניזוק המועסקים בשטחי האזור המיוחד שיש לו בהם גידולים חקלאיים, והכול לא יותר מ־5,000,000 שקלים חדשים;
(4)מסלול קבלן ביצוע, ובלבד שהנזק אירע באזור המיוחד; לעניין זה –
”מסלול קבלן ביצוע“ – לגבי ניזוק שהוא קבלן ביצוע – גובה הפיצוי שקבלן הביצוע היה זכאי לו לפי פרק שמיני 3 לחוק, ובלבד שלעניין זה במקום ההגדרה ”הוצאות מזכות“ המובאת בו בסעיף 38לו, יקראו:
”הוצאות מזכות“ – ההוצאות הקבועות בתוספת חלק השכר המזכה, והכול עד לסכום של 5,000,000 שקלים חדשים;
”ניזוק“ – כהגדרתו בסעיף 38לו לחוק;
”תוספת בעד חומרי גלם שהתקלקלו“ – (פקעה);
”תקופת הבסיס“ – (פקעה);
”תקופת הזכאות“ – (פקעה);
”התקופה המזכה“ – (פקעה);
”תקופת הפיצוי“ – (פקעה);
”התקופה הקובעת“ – (בתקופת התקופה הקובעת הראשונה): התקופה שמיום י״ב באדר התשפ״ו (1 במרץ 2026) עד יום י״ג באייר התשפ״ו (30 באפריל 2026);
”התקופה הקובעת“ – (בתקופת התקופה הקובעת הנוספת): התקופה שמיום י״ד באייר התשפ״ו (1 במאי 2026) עד יום ט״ו בתמוז התשפ״ו (30 ביוני 2026);
”תקופת ספטמבר–אוקטובר 2024“ – (פקעה);
”תקופת נובמבר–דצמבר 2024“ – (פקעה);
”תקופת ינואר־פברואר 2025“ – (פקעה);
”תקופת מרץ־אפריל 2025“ – (פקעה);
”תקופת מאי־יוני 2025“ – (פקעה);
”תשומות שוטפות“ – (פקעה);
”שיקום נזק“ – החזרת הנכס למצבו שלפני הנזק, ואם הנכס אינו ניתן לשיקום כאמור – הקמתו או רכישתו של נכס דומה במקומו, הכל לפי הענין ובאישור המנהל;
”ניזוק“ – מי שהיה בעל הנכס ביום שנגרם לו הנזק או מי שהוכיח, להנחת דעתו של המנהל, כי הוא הנושא בהוצאות שיקום הנזק, או שניהם ביחד, הכל כפי שקבע המנהל, (בתקופת התקופה הקובעת): ולעניין ההגדרה ”שווי של נזק עקיף“, למעט מי שעסקו אינו מצוי באזור המיוחד, ואולם לעניין פסקה (1) בהגדרה האמורה – לרבות מי שעסקו אינו מצוי באזור המיוחד ובלבד שהתקיים בעובדו שנעדר התנאי האמור בפסקה (2) או (3) בהגדרה ”יום היעדרות בשל המצב הביטחוני“, ולרבות מי שהוא עובד עצמאי שעסקו אינו מצוי באזור המיוחד לעניין פיצוי לפי פסקה (4) להגדרה ”מסלול שכר עבודה“;
”הוצאות שיקום הנזק“ – כולן או מקצתן;
”דירת מגורים“ – דירה שביום קרות הנזק שימשה למגורים.
The text on this page is adapted from the entry תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), תשל״ג–1973 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.