Law1961The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 38לו of חוק מס רכוש וקרן פיצויים, תשכ״א–1961, הגדרות – פרק שמיני 3.
This section is in פרק שמיני 3: מסלול נוסף לפיצוי בשל נזק עקיף שנגרם בחודשים מרץ ואפריל 2026 בעקבות תקופת הלחימה שהחלה ביום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026)
38לו. הגדרות – פרק שמיני 3
תיקון: תשפ״ו־3
בפרק זה –
”אזור שנפגע בחודשים מרץ עד יוני 2025“ – יישוב אשר פונה לפי החלטה מהחלטות הממשלה, לרבות החלטת הממשלה המאריכה אותה, ואשר ההחלטה האמורה הייתה בתוקף עד לתום חודש פברואר 2025; לעניין הגדרה זו, ”החלטות הממשלה“ – כהגדרתן בתקנה 1 לתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), התשל״ג–1973, כנוסחה בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ד–2023;
”הוצאות השכר בתקופה המזכה לעניין שכר“ – אחד מאלה, לפי העניין, בהפחתת תשלום בעד ימי חופשה שניצל העובד, ובהפחתת סכומים שהמוסד לביטוח לאומי שילם למעסיק לשם החזר תגמולי מילואים שהמעסיק שילם לעובד לפי פרק י״ב לחוק הביטוח הלאומי:
(1)לעניין ניזוק שאינו מוסד ציבורי זכאי או קיבוץ – הסכום הנמוך מבין אלה:
(א)75% משכר העבודה לעובדים מזכים ששולם בעד התקופה המזכה לעניין שכר, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב־1.25;
(ב)השכר הממוצע לחודש כמשמעותו בסעיף 2(ב) לחוק הביטוח הלאומי, כפי שהיה ידוע בחודש מרץ 2026, מוכפל במספר העובדים המזכים ששולם להם שכר בעד החודש האמור, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב־1.25;
(2)לעניין ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – הסכום הנמוך מבין אלה:
(א)75% משכר העבודה לעובדים מזכים ששולם בעד התקופה המזכה לעניין שכר, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת בשיעור המתקבל מחלוקת סכום הכנסתו של הניזוק בשנת הבסיס, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה, שאינה הכנסה מתמיכות ותרומות, בסכום הכנסתו בשנת הבסיס כפי שדווחה כאמור, הכוללת תמיכות ותרומות, ותוצאת המכפלה המתקבלת מוכפלת ב־1.325;
(ב)תוצאת המכפלה האמורה בפסקה (1)(ב) להגדרה זו, כשהיא מוכפלת בשיעור האמור בפסקת משנה (א);
(3)לעניין ניזוק שהוא קיבוץ – הסכום הנמוך מבין אלה:
(א)75% משכר העבודה לעובדים מזכים שאינם חברי הקיבוץ, או לעובדים מזכים שהם חברי הקיבוץ העובדים בתעשייה, במסחר, בשירותים, בחקלאות או בתיירות בקיבוץ, ולמעט חברי הקיבוץ העוסקים במתן שירותים לחברי הקיבוץ עצמם, אשר שולם לעובדים כאמור בעד התקופה המזכה לעניין שכר, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב־1.25;
(ב)השכר הממוצע לחודש כמשמעותו בסעיף 2(ב) לחוק הביטוח הלאומי, כפי שהיה ידוע בחודש מרץ 2026, מוכפל במספר העובדים המזכים כאמור בפסקת משנה (א), כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב־1.25;
לעניין הגדרה זו –
”עובד מזכה“ – עובד שלגביו הצהיר הניזוק למנהל כי לא הופסקה העסקתו במהלך התקופה המזכה לעניין שכר; לעניין זה, ”הפסקת העסקה“, של עובד – כהגדרתה בסעיף 179כח לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף 1(3) לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה), התשפ״ו–2026;
”עובד מזכה“ – (הוראת שעה לעניין נזק שהתרחש בחודשים מרץ ואפריל 2026): עובד שהתקיים לגביו אחד מאלה:
(1)עובד שלגביו הצהיר הניזוק למנהל כי לא הופסקה העסקתו במהלך חודשים מרץ ואפריל 2026;
(2)עובד שלגביו הצהיר הניזוק למנהל כי הופסקה העסקתו במהלך חודש מרץ 2026 לתקופה שלא עלתה על 10 ימים, והוא דיווח על כך למוסד לביטוח לאומי עד יום י״א באייר התשפ״ו (28 באפריל 2026) וכי לא הופסקה העסקתו במהלך חודש אפריל 2026;
לעניין זה, ”הפסקת העסקה“, של עובד – כהגדרתה בסעיף 179כח לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף 1(3) לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה), התשפ״ו–2026;
”שכר העבודה לעובדים מזכים“ – שכר העבודה ששולם לעובדים מזכים כפי שהצהיר עליו הניזוק למנהל לעניין פרק זה, שהוא חלק משכר העבודה שהניזוק דיווח עליו לפקיד השומה בטופס 102 לפי תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה;
”התקופה המזכה לעניין שכר“ – חודשים מרץ ואפריל 2026;
”הוצאות מזכות“ – ההוצאות הקבועות בתוספת חלק השכר המזכה, והכול עד לסכום כמפורט להלן, לפי העניין, כשהוא מוכפל ב־2:
(1)לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 100 מיליון שקלים חדשים – 600 אלף שקלים חדשים;
(2)לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 100 מיליון שקלים חדשים ואינו עולה על 300 מיליון שקלים חדשים – 600 אלף שקלים חדשים בתוספת 0.3% מחלק מחזור עסקאותיו בשנת הבסיס העולה על 100 מיליון שקלים חדשים;
(3)לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 300 מיליון שקלים חדשים ואינו עולה על 400 מיליון שקלים חדשים – 1.2 מיליון שקלים חדשים;
”הוצאות קבועות“ – אחד מאלה, לפי העניין:
(1)לעניין ניזוק שאינו מנוי בפסקאות (2) או (3) – סך כל התשומות השוטפות בשנה הקודמת, מחולק ב־6 ומוכפל במקדם ההוצאות הקבועות;
(2)לעניין ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – סך כל ההוצאות הקשורות למכירת שירותים או מוצרים המסופקים באופן שוטף ובמהלך חלק מחודשי השנה, שהוצאו בשנה הקודמת, מחולק במספר חודשי הפעילות של הניזוק בשנה הקודמת ומוכפל במקדם ההוצאות הקבועות וב־2;
(3)לעניין ניזוק שהוא עוסק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי הוראות סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף – סך התשומות השוטפות שהיה מדווח לרשות המסים בישראל בשל השנה הקודמת אילולא היה רשום כעוסק אחד עם עוסק אחר, מחולק ב־6 ומוכפל במקדם ההוצאות הקבועות;
”חוק הביטוח הלאומי“ – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995;
”חוק מס ערך מוסף“ – חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975;
”חלק השכר המזכה“ – סכום הוצאות השכר בתקופה המזכה לעניין שכר, מוכפל בשיעור הירידה במחזור העסקאות;
”מוסד חינוך“ – כהגדרתו בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס״ו–2006;
”מוסד ציבורי זכאי“ – מוסד ציבורי כהגדרתו בסעיף 9(2)(ב) לפקודה (בפרק זה – מוסד ציבורי), שמתקיימים בו שני אלה:
(1)25% לפחות מהכנסתו בשנת המס 2024 או 2025, לפי בחירתו, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה, לא היו מתמיכות ותרומות;
(2)25% לפחות מהכנסתו בשנת המס 2024 או 2025, לפי בחירתו, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה, שאינה מתמיכות ותרומות, היו ממכירת שירותים או מוצרים באופן שוטף ובמהלך חלק מחודשי השנה;
”מחזור עסקאות“ – אחד מאלה, לפי העניין:
(1)לעניין ניזוק שאינו מנוי בפסקאות (2) או (3) – מחזור עסקאות כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף; במחזור עסקאות כאמור לא ייכללו כל אלה:
(א)עסקאות שסעיפים 20 או 21 לחוק מס ערך מוסף חלים עליהן;
(ב)מכר טובין או מתן שירות מאת עוסק לקרובו, אלא אם כן מצא המנהל, מיוזמתו או לבקשת עוסק, כי לגבי מכר או מתן שירות כאמור לקרובו מתקיימים אותם מאפיינים המתקיימים לגבי עסקת מכר או שירות כאמור בין עוסק לאדם שאינו קרובו;
(ג)פיצוי ששולם לפי החוק;
(ד)מכירות הוניות;
(2)לעניין ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – סכום ההכנסה ממכירת שירותים או מוצרים, שהתמורה בשלהם מתקבלת ממתן השירות או הספקת המוצר בפועל, כפי שדווח לרשות המסים בישראל בדוח לפי סעיף 131 לפקודה שאישר לעניין זה רואה חשבון או יועץ מס;
(3)לעניין ניזוק שהוא עוסק פטור כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף – מחזור העסקאות, כפי שדווח לרשות המסים בישראל בהצהרה לפי תקנה 15 לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל״ו–1976, ואם התקופה שלגביה נבחן המחזור אינה נכללת בהצהרה כאמור – מחזור העסקאות כפי שהצהיר עליו הניזוק לעניין זה;
”מחזור עסקאות בשנת הבסיס“ – מחזור עסקאות כפי שדווח לגבי שנת הבסיס, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנת הבסיס ומוכפל ב־12, ולעניין ניזוק הרשום כשותפות לפי חוק מס ערך מוסף או ניזוק שהוא עוסק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי סעיף 56 לחוק האמור – לפי מחזור העסקאות המאוחד של השותפות או של העוסקים הרשומים יחד, לפי העניין;
”מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס“ – אחד מאלה, לפי העניין:
(1)לעניין ניזוק כמפורט להלן, שפתח את עסקו לפני יום א׳ בטבת התשפ״ה (1 בינואר 2025), ואם הוא עוסק מיוחד – שפתח את עסקו לפני יום ח׳ באדר התשפ״ג (1 במרץ 2023) – מחזור העסקאות כמפורט לצידו:
(א)לעניין ניזוק שהוא עוסק פטור או מוסד ציבורי זכאי – מחזור עסקאותיו של הניזוק בתקופת הבסיס;
(ב)לעניין ניזוק אחר – מחזור עסקאותיו של הניזוק בתקופת הבסיס, כפי שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין, עד יום י״ב באדר התשפ״ו (1 במרץ 2026);
(2)לעניין ניזוק כמפורט להלן, שפתח את עסקו בתקופה שמהמועד האמור ברישה של פסקה (1), לפי העניין – מחזור העסקאות כמפורט לצידו:
(א)לעניין ניזוק שהוא עוסק פטור או מוסד ציבורי זכאי – מחזור עסקאותיו מיום שפתח את עסקו או מיום ה׳ בתמוז התשפ״ה (1 ביולי 2025), לפי המאוחר, עד יום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026), מחולק במספר חודשי הפעילות באותה תקופה ומוכפל ב־2;
(ב)לעניין ניזוק אחר – מחזור עסקאותיו מ־1 בחודש שלאחר תום תקופת הדוח התקופתי הראשון שהגיש לפי סעיף 67 או 67א לחוק מס ערך מוסף, או מיום ה׳ בתמוז התשפ״ה (1 ביולי 2025), לפי המאוחר, עד יום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026), כפי שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין, מחולק במספר חודשי הפעילות באותה תקופה ומוכפל ב־2;
(3)על אף האמור בפסקאות (1) ו־(2), לעניין קבלן ביצוע – מחזור עסקאותיו בתקופה שמיום ה׳ בתמוז התשפ״ה (1 ביולי 2025) או מ־1 בחודש שלאחר תום תקופת הדוח התקופתי הראשון שהגיש לפי סעיף 67 או 67א לחוק מס ערך מוסף, לפי המאוחר, עד יום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026), מחולק במספר חודשי הפעילות באותה תקופה ומוכפל ב־2;
”מס תשומות“ – כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף;
”מקדם הוצאות קבועות“ – אחד מאלה:
(1)לעניין ניזוק כמפורט להלן, שאינו ניזוק כאמור בפסקאות (2) עד (4) – שיעור כמפורט לצידו:
(א)לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 25% ואינו עולה על 40% – 7%;
(ב)לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 40% ואינו עולה על 60% – 11%;
(ג)לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 60% ואינו עולה על 80% – 15%;
(ד)לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 80% – 22%;
(2)לעניין ניזוק שהוא עוסק במסחר סיטונאי אוק מעונאי בדלק, ומתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1) להגדרה זו – השיעור כאמור בסיפה של אותן פסקאות משנה, לפי העניין, מוכפל ב־0.35;
(3)לעניין ניזוק שבשנות המס 2024, 2025 או 2026 חל עליו הפטור לפי סעיף 33 לחוק מס ערך מוסף, ומתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1) להגדרה זו – השיעור כאמור בסיפה של אותן פסקאות משנה, לפי העניין, מוכפל ב־0.19;
(4)לעניין ניזוק שהוא קבלן ביצוע, ומתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1) להגדרה זו – השיעור כאמור בסיפה של אותן פסקאות משנה, לפי העניין, מוכפל ב־0.68;
(5)מקדם בשיעור אחר שקבע המנהל, לגבי ניזוק מסוים שהוא ניזוק כאמור בפסקה מפסקאות (1) עד (4) להגדרה זו, אם שוכנע כי ההוצאות הקבועות של העסק במקרה של אי־הפעלתו גבוהות או נמוכות, ובלבד שהמקדם שיקבע לא יעלה על פי 2 מהמקדם אשר היה נקבע לניזוק לפי אותה פסקה;
”נזק ישיר“ – נזק מלחמה לגופו של נכס שבו ממוקם עסקו של עוסק ערב התקופה הקובעת;
”נזק מלחמה“ – כהגדרתו בסעיף 35;
”נזק עקיף“ – הפסד או מניעת רווח כתוצאה מנזק מלחמה, או בשל אי־אפשרות לנצל נכסים עקב פעולות מלחמה על ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל, או עקב פעולות מלחמה על ידי צבא הגנה לישראל;
”ניזוק“ – עוסק, למעט כל אחד מאלה, שנגרם לו נזק עקיף:
(1)המדינה;
(2)גוף מתוקצב או תאגיד בריאות כהגדרתם בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985;
(3)קופת חולים;
(4)מוסד ציבורי שאינו מוסד ציבורי זכאי;
(5)תאגיד שהוקם בחוק או לפיו;
(6)מוסד פיננסי כמפורט להלן:
(א)תאגיד בנקאי כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981, לרבות תאגיד עזר כהגדרתו בחוק האמור;
(ב)מבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981;
(ג)חבר בורסה כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;
(ד)חברה מנהלת כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005;
(ה)מנהל קרן כמשמעותו בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994;
(7)מי שעיסוקו במכירת זכות במקרקעין, המהווה מלאי עסקי בידו; לעניין זה, ”מכירת זכות במקרקעין“ – כהגדרת ”מכירה“, לעניין זכות במקרקעין, בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ״ג–1963;
(8)מי שיותר מ־50% מהעבודות שביצע בשנת המס 2024 או 2025 היו עבודות שמשך ביצוען עולה על שנה, למעט קבלן ביצוע;
(9)מי שדיווח לרשות המסים בישראל על סגירת עסקו, לפני יום י״ב באדר התשפ״ו (1 במרץ 2026);
(10)מי שדיווח על מחזור עסקאות בסכום אפס לגבי ארבעת החודשים שלפני יום י״ב באדר התשפ״ו (1 במרץ 2026), אלא אם כן שוכנע המנהל שהעסק היה פעיל עד תום חודשיים מתום התקופה הקובעת;
(11)מי שעסקו לא היה פעיל לפני יום י״ב באדר התשפ״ו (1 במרץ 2026); לעניין זה, יראו עוסק כמי שעסקו לא היה פעיל אם הוא לא הגיש לרשות המסים בישראל שניים מתוך שלושת הדוחות האחרונים שהיה חייב בהגשתם לפי חוק מס ערך מוסף, לגבי התקופה שלפני המועד האמור, אלא אם כן הוכיח, להנחת דעתו של המנהל, שעסקו היה פעיל;
(12)מי שעיסוקו בחקלאות;
”עוסק“ – חייב במס כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף;
”עוסק שאירח תושבים מיישובים מפונים“ – עוסק שאירח תושבים מיישובים מפונים בשנת 2025, בהתאם להתקשרות עם המדינה;
”עוסק המדווח על בסיס מזומן“ – עוסק שמתקיימים בו כל אלה:
(1)הוא מתחייב במס ערך מוסף לפי פרק ו׳ לחוק מס ערך מוסף עם קבלת התמורה לעסקה;
(2)הוא מקבל את עיקר התקבולים השוטפים לעסקו בחודש העוקב לחודש שבו בוצעה העסקה או שהוא מוסד חינוך;
(3)שיעור הירידה במחזור העסקאות שלו בתקופת הדיווח הכולל את התקופה הקובעת היה נמוך מ־40%;
”עוסק מיוחד“ – עוסק שעסקו נמצא באזור שנפגע בחודשים מרץ עד יוני 2025 או עוסק שאירח תושבים מיישובים מפונים;
”קבלן ביצוע“ – קבלן לעבודות הנדסה בנאיות, כהגדרתו בחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ״ט–1969, הרשום בפנקס, כמשמעותו באותו חוק; ובלבד שאם במסגרת עיסוקו הוא מבצע מכירת זכויות במקרקעין, כהגדרתה בפסקה (7) להגדרה ”ניזוק“ – החלק של עסקו שבו אינו מבצע מכירת זכויות במקרקעין כאמור;
”קרוב“ – כהגדרתו בסעיף 88 לפקודה;
”שיעור הירידה במחזור העסקאות“ – מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, בהפחתת מחזור העסקאות בתקופת הזכאות, כשהתוצאה המתקבלת מחולקת במחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס;
”שנת הבסיס“ – אחת מאלה, לפי העניין:
(1)לעניין ניזוק שאינו עוסק מיוחד, שפתח את עסקו לפני יום א׳ בטבת התשפ״ה (1 בינואר 2025) – שנת 2025;
(2)לעניין ניזוק שהוא עוסק מיוחד, שפתח את עסקו לפני יום כ״ח בטבת התשפ״ב (1 בינואר 2022) – שנת 2022;
(3)לעניין ניזוק שאינו עוסק מיוחד, שפתח את עסקו במועד האמור בפסקה (1) או לאחריו, ולעניין ניזוק שהוא עוסק מיוחד, שפתח את עסקו במועד האמור בפסקה (2) או לאחריו – התקופה שמהמועד שבו החל לפעול לראשונה או מיום ה׳ בתמוז התשפ״ה (1 ביולי 2025), לפי המאוחר, עד יום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026);
”השנה הקודמת“ – כמפורט להלן, לפי העניין:
(1)לעניין ניזוק שאינו עוסק מיוחד, אחת מאלה, לפי העניין:
(א)לעניין ניזוק שפתח את עסקו לפני יום א׳ בטבת התשפ״ה (1 בינואר 2025) – שנת 2025;
(ב)לעניין ניזוק שפתח את עסקו בתקופה שמיום א׳ בטבת התשפ״ה (1 בינואר 2025) עד יום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026) – התקופה שמהחודש העוקב למועד שבו החל לפעול לראשונה או מיום ה׳ בתמוז התשפ״ה (1 ביולי 2025), לפי המאוחר, עד יום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026);
(2)לעניין ניזוק שהוא עוסק מיוחד – אחת מאלה, לפי העניין:
(א)לעניין ניזוק שפתח את עסקו לפני יום ח׳ בטבת התשפ״ג (1 בינואר 2023) – התקופה שמהחודש העוקב למועד שבו החל לפעול לראשונה או מיום ה׳ באלול התשפ״ב (1 בספטמבר 2022), לפי המאוחר, עד יום י״ד באלול התשפ״ג (31 באוגוסט 2023);
(ב)לעניין ניזוק שפתח את עסקו בתקופה שמיום ח׳ בטבת התשפ״ג (1 בינואר 2023) עד יום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026) – התקופה שמהמועד שבו החל לפעול לראשונה או מיום ה׳ בתמוז התשפ״ה (1 ביולי 2025), לפי המאוחר, עד יום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026);
”תמיכות ותרומות“ – תמיכה לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985, תמיכה מאת רשות מקומית, או תרומות;
”התקופה הקובעת“ – התקופה שמיום י״ב באדר התשפ״ו (1 במרץ 2026) עד יום י״ג באייר התשפ״ו (30 באפריל 2026);
”תקופת הבסיס“ – התקופה המקבילה בשנת 2025 לתקופת הזכאות, ולעניין ניזוק שהוא עוסק מיוחד – התקופה המקבילה בשנת 2023 לתקופת הזכאות;
”תקופת הזכאות“ – אחת מאלה, לפי העניין:
(1)לעניין ניזוק שאינו עוסק המדווח על בסיס מזומן – חודשים מרץ ואפריל 2026;
(2)לעניין ניזוק שהוא עוסק המדווח על בסיס מזומן וכן לעניין קבלן ביצוע – חודשים מאי ויוני 2026;
”תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה“ – תקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה), התשנ״ג–1993;
”תשומות שוטפות“ – סך כל התשומות, שנוכה בשלהן מס תשומות בהתאם לחוק מס ערך מוסף, כפי שדווחו לרשות המסים בישראל באמצעות דוח תקופתי לפי סעיף 67 או 67א לחוק מס ערך מוסף, לפי העניין, לרבות תשומות החייבות בשיעור מס ערך מוסף אפס, ובלבד שאם העוסק פתח את עסקו לפני יום י״ב בטבת התשפ״ו (1 בינואר 2026), הדוח כאמור הוגש עד יום י״ב באדר התשפ״ו (1 במרץ 2026), למעט אלה:
(1)תשומות של עוסק בשל רכישת טובין או קבלת שירות מעוסק שהוא קרובו, אלא אם כן מצא המנהל, מיוזמתו או לבקשת עוסק, כי מתקיימים לגבי התשומה אותם מאפיינים המתקיימים לגבי תשומה כאמור בשל רכישה או קבלת שירות בידי העוסק מאדם שאינו קרובו;
(2)תשומות ציוד שנרכש לצורכי העסק;
”תשומות שוטפות בשנה הקודמת“ – סך התשומות השוטפות כפי שדווח לרשות המסים בישראל לגבי השנה הקודמת, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנה הקודמת ומוכפל ב־12.
The text on this page is adapted from the entry חוק מס רכוש וקרן פיצויים, תשכ״א–1961 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.