Law2020The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 1 of חוק הגז הפחמימני המעובה, התשפ״א–2020, הגדרות.
This section is in פרק א׳: הגדרות
1. הגדרות
תיקון: תשפ״ד
בחוק זה –
”גז פחמימני מעובה“, ”גז“ – גז פחמימני המורכב ברובו מפרופאן, פרופילן, בוטאן או בוטילן או האיזומרים שלהם, הנמצא במצב צבירה של גז או נוזל, למעט גז כאמור המפורט בתוספת הראשונה;
”דמי פיגורים“ ו”ריבית שקלית“ – כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה;
”היתר למיתקן גז“ – כמשמעותו בסעיף 9;
”הזרמת גז“ – הזרמת גז בצנרת בין מיתקני גז שאינם מיתקני גז לצריכה עצמית, למעט הזרמת גז כאמור בצנרת הנמצאת כולה בשטח שמחזיק בעל רישיון ספק גז אחד;
”הליכים בשל עבירה“ – החל בפתיחה בחקירה על פי דין;
”ועדת הכלכלה“ – ועדת הכלכלה של הכנסת;
”חוק החברות“ – חוק החברות, התשנ״ט–1999;
”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961;
”חוק התקנים“ – חוק התקנים, התשי״ג–1953;
”מיתקן גז“ – מיתקן או מכשיר המשמש למילוי, להזרמה, למדידה, לשקילה, לצריכה או לאחסון של גז, לרבות מכל, צינור או אבזר קבוע או מיטלטל במיתקן או במכשיר כאמור;
”מיתקן גז טעון היתר“ – כל אחד מאלה:
(1)מיתקן גז המשמש לאחד מאלה:
(א)מילוי גז, לרבות בתחנת תדלוק בגז;
(ב)הזרמת גז;
(ג)אחסון גז, לרבות במקום המשמש לחניית כלי רכב המוביל גז שלא בעת פריקה או טעינה, ולמעט אחסון גז כמפורט בתוספת השנייה;
(2)מיתקן גז לצריכה עצמית או כמה מיתקני גז כאמור המחוברים ביניהם, שמתקיים לגביהם המפורט להלן, לפי העניין:
(א)אם הם נמצאים באזור מגורים – קיבולתם עולה על 10 טונות;
(ב)אם הם נמצאים באזור אחר – קיבולתם עולה על 20 טונות;
”מיתקן גז לצריכה עצמית“ – מיתקן גז המשמש צרכן גז;
”מכל מחנאות“ – מכל מיטלטל שקיבולתו אינה עולה על 12 ליטרים;
”מכל מיטלטל“ – כלי קיבול מיטלטל לאחסון גז;
”מכל נייח“ – כלי קיבול לאחסון גז המותקן באופן קבוע וממולא במקום ההתקנה;
”המנהל“ – המנהל כמשמעותו בסעיף 42;
”מעבדה מאושרת“ – כמשמעותה בסעיף 12(א) לחוק התקנים;
”מערכת גז“ – מערכת שבאמצעותה מסופק גז לצרכן גז;
”מערכת גז מרכזית“ – מערכת גז שבאמצעותה מסופק גז לשני צרכני גז לפחות;
”מפקח“ – כמשמעותו בסעיף 47;
”המשרד“ – משרד האנרגיה;
”נושא משרה“ – כהגדרתו בחוק החברות;
”סוכן“ – מי שמבצע פעולת ספק גז מטעם בעל רישיון ספק גז לפי הוראות סימן ב׳ בפרק ג׳;
”עבודת גז“ – כל אחת מפעולות אלה:
(1)מילוי או ריקון גז, למעט מילוי גז ברכב מנועי המונע בגז למכל המחובר למערכת הנעת הרכב בתחנת תדלוק בגז;
(2)הזרמת גז;
(3)תכנון, התקנה, בדיקה, תחזוקה, שינוי, תיקון או פירוק של מיתקן גז, למעט תכנון של אחד מאלה:
(א)מכשיר המשמש לצריכת גז;
(ב)מכל, צינור או אבזר במיתקן גז;
(4)הובלת גז, למעט הובלת גז כמפורט בתוספת השלישית;
”פעולת ספק גז“ ו”רישיון ספק גז“ – כמשמעותם בסעיף 2;
”צרכן גז“ – מי שרוכש גז לצריכה עצמית;
”צרכן גז ביתי“ – צרכן גז הרוכש גז לצריכה ביתית;
”רישיון עבודת גז“ – כמשמעותו בסעיף 14(א);
”רכב מנועי“ – כהגדרתו בפקודת התעבורה;
”שינוי יסודי“ – שינוי יסודי במיתקן גז טעון היתר כמפורט בתוספת הרביעית;
”שליטה“ – כהגדרתה בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;
”תחנת תדלוק בגז“ – אתר שבו מספקים גז, בדרך של תדלוק, לרכב מנועי המונע בגז או למכל המשמש להפעלת בלון כהגדרתו בסעיף 75(א)(2) לחוק הטיס, התשע״א–2011;
”תקן“ – תקן כמשמעותו בסעיף 6(א) לחוק התקנים החל על גז או על מיתקן גז, כתוקפו מזמן לזמן, ומפורסם באתר האינטרנט של מכון התקנים הישראלי;
”תקן רשמי“ – תקן רשמי כמשמעותו בסעיף 8(א) לחוק התקנים החל על גז או על מיתקן גז, כתוקפו מזמן לזמן, ומפורסם באתר האינטרנט של מכון התקנים הישראלי;
”השר“ – שר האנרגיה.
The text on this page is adapted from the entry חוק הגז הפחמימני המעובה, התשפ״א–2020 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.