Section 366 of חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995, הפחתת גמלה ושלילתה מחמת פיגור.

(א)קרה מקרה המזכה לגמלה וקיים אותה שעה חוב של דמי ביטוח והפיגור בתשלומו הוא בעד תקופה העולה על 12 חודשים, ינהגו כך:

(1)בפיגור שאינו עולה על 18 חודשים – תשולם הגמלה פחות רבע;

(2)בפיגור העולה על 18 חודשים ואינו עולה על 36 חודשים – תשולם הגמלה פחות חצי;

(3)בפיגור העולה על 36 חודשים – לא תינתן גמלה לא בכסף ולא בעין.

(ב)הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על –

(1)הטבות לפי סעיף 9;

(2)גמלאות לפי סעיפים 42, 49, 57, 62, 66, 143, 144, 254, 265, 266 ו־267;

(3)על גמלאות לפי פרק ה׳ כשחובת תשלום דמי ביטוח נפגעי עבודה אינה חלה על המבוטח בעת קרות המקרה המזכה לגמלה;

(4)גמלאות לפי פרקים י׳, י״ב ו־י״ג;

(5)הענקות לפי סעיף 387.

(ג)היה אדם מבוטח תקופה העולה על עשר שנים, יוארכו התקופות האמורות בסעיף קטן (א) בחודשיים לכל שנה שמעל עשר השנים האמורות ובלבד שלא יעלו על 60 חודשים.

(ד)פיגור בתשלום דמי ביטוח, שמועד תשלומם חל תוך 90 הימים שלפני קרות המקרה המזכה לגמלה, לא ייחשב כפיגור לענין סעיף קטן (א).

(ה)פיגור בתשלום סכום דמי ביטוח שאינו עולה על 15% מהשכר הממוצע, כפי שהוא ביום קרות המקרה המזכה לגמלה, לא ייחשב כפיגור לענין סעיף קטן (א).