אילן דמארי נ' עיריית נס ציונה

פסק-דין

הנשיא א' גרוניס:

1.מהודעתו של המערער מיום 30.7.2013, הכוללת אף את עמדתה של המשיבה, עולה כי לא הושג הסדר בין בעלי הדין. לפיכך, עלינו לפסוק בערעור, בהמשך לדיון שנערך בפנינו ביום 26.2.2013. הערעור מוסב על פסק-דין שדחה עתירה של המערער נגד דרישה שנשלחה לו על ידי המשיבה לתשלום היטלי פיתוח.

2.במסגרת הערעור הוגשה בקשה של המערער להגיש ראיה נוספת. מדובר במכתב ששלחה המשיבה (אז המועצה המקומית נס ציונה) למערער ובו דרישה לתשלום סכום של 3,000 שקלים (ישנים) כהיטל כביש. אנו מחליטים לקבל את המסמך האמור כראיה נוספת (צילום המסמך נמסר לידינו בדיון מיום 26.2.2013 וסומן "א").

3.עניין אחר שעלה בגדר הדיון בפנינו מתייחס לשטח הבנוי על המגרש הרלוונטי. אף שכנראה אין מחלוקת כי השטח הבנוי כיום הוא 883 מ"ר, הרי בדיון התברר שקיימת מחלוקת בשאלה מה היה השטח הבנוי בשנת 1981, עת שהמשיבה דרשה מן המערער לשלם 3,000 שקלים כהיטל כביש. ייתכן שאם נבנתה תוספת בנייה במועד כלשהו לאחר 1981 כי אז קיימת הצדקה לגבייה של היטלים נוספים, אף אם בעבר שולמו היטלים בהתחשב בשטח הבנוי באותה עת. סוגיה זו טעונה בירור עובדתי.

4.משהחלטנו לקבל את הראיה הנוספת ומשמסתבר כי למחלוקת בעניין מועדי הבנייה עשויה להיות השלכה על ההכרעה במחלוקת שבין בעלי הדין, אין מנוס מלהחזיר את הדיון לבית משפט קמא. בית המשפט לענינים מינהליים יאפשר לשני הצדדים להביא ראיות נוספות בענינים שנזכרו בפיסקאות 2 ו-3 לעיל. לאחר מכן יחליט בית המשפט האם יש מקום לשינוי פסק-הדין. משתינתן החלטתו של בית המשפט יהא כל צד רשאי להגיש ערעור הן על פסק-הדין מיום 15.12.2011 והן על ההחלטה החדשה שתתקבל.

5.אשר על כן, הערעור נמחק בכפוף לאמור לעיל. אין צו להוצאות.

ניתן היום, י"ב באלול התשע"ג (18.8.2013).