דיור ופיתוח חברה לבניין בע"מ נ' עיריית חיפה ואח'

פסק-דין

בית המשפט קמא ציין בפסק דינו כי ההליך היחיד בו נקטה המערערת בעניין חיובי הארנונה מושא העתירה הוא ההשגה משנת 2004 אשר נדחתה על ידי המשיבות. הודגש, כי המערערת לא הגישה ערר על דחיית השגתה זו. עוד ציין בית המשפט, כי המערערת לא טענה לפניו כי משנת 2005 ואילך לא קיבלה דרישות תשלום, ומשכך מצא כי המערערת לא פעלה כפי שהיה עליה לפעול ולא השיגה על דרישות התשלום שנשלחו אליה במסגרת שומות שנתיות על ידי המשיבות.

בא כוח המערערת טוען כי בתצהירו של המצהיר מטעמה וכן בסעיף 118 לעתירה נטען כי המערערת לא קיבלה הודעות שומה משנת 2005 ואילך. ואולם, משנשאל בא כוח המערערת על ידי בית המשפט קמא מדוע לא הגישה מרשתו לוועדת הערר השגות על הודעות שומה שאותן קיבלה. לאחר שהעיריה הבהירה בתגובתה כי נשלחו שומות מדי שנה, בחר שלא לטעון כי מרשתו לא קיבלה הודעות שומה.

נוכח האמור לעיל נחה דעתנו כי יש מקום לדחות את הערעור נוכח התנהלותה דנן של המערערת.

המערערת תישא בהוצאות המשיבות בסך כולל של 20,000 ש"ח.

ניתן היום, ד' באדר ב' תשע"ד (6.3.2014).