לויס אבו חנא ואח' נ' זהבית צרפתי ואח'

פסק-דין

1.בית המשפט לעניינים מינהליים בחיפה פסק כי על המשיבים 8-6 לעשות שימוש בסמכותם על פי סעיף 20 לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968 (להלן: החוק), להוציא צו הפסקה מינהלי לגבי דירי החזירים שבבעלות המערערים והמשיבים 9-1. בערעור שבפנינו טוענים המערערים כי לבית המשפט קמא לא היתה סמכות עניינית לדון בעתירה שהובאה בפניו, וכן מעלים הם טענות לגופו של פסק הדין.

2.דעתנו היא, שהערעור הפך תיאורטי ולפיכך אין מקום וצורך להידרש לטענות השונות של המערערים. הערעור הפך תיאורטי משום שלאחר מתן פסק הדין הגישה המדינה לבית משפט השלום כתבי אישום נגד המערערים ובעלים של דירי חזירים אחרים. במסגרתם של ההליכים הפליליים אף הוגשו בקשות בהתאם לסעיף 17 לחוק. על פי סעיף זה, המפנה לסעיף 16 לחוק, רשאי בית המשפט הדן בכתב האישום ליתן, בין השאר, צו להפסקת עיסוק. צווים כאמור אכן ניתנו על ידי בית משפט השלום. משעה שהוגשו כתבי אישום ובקשות למתן צווים לפי סעיף 17 לחוק, אין עוד כל משמעות לפסק הדין שציווה על הוצאת צווי הפסקה מינהליים.

3.משהעניין נהייה תיאורטי כאמור, איננו רואים לנכון להביע עמדה בשאלת הסמכות העניינית. נסתפק באמירה, כי יכולה להתעורר שאלה האם נתונה סמכות לבית המשפט לעניינים מינהליים ליתן את הצו שניתן. כמובן שהמערערים והנאשמים האחרים יוכלו להעלות את כל טענותיהם בפני בית משפט השלום. אין לנו ספק שבית משפט השלום ידון בכתבי האישום שבפניו בצורה עניינית ועל יסוד הראיות שיובאו בפניו.

4.הערעור נדחה. המערערים ישאו בשכר טרחת עורך דין בסך 7,500 ש"ח לכל אחד מאלה: המשיבים 5-1 (יחד), המשיבים 8-7 (יחד) והמשיבה 10 (הועדה המקומית מעלה נפתלי).

ניתן היום, י' בשבט התשס"ט (4.2.2009).