יוסף בלוי נ' אגודת חסידי חב"ד הארצנו הקדושה ואח'

פסק-דין

1.בבית המשפט המחוזי התעוררה השאלה, בגדר המרצת פתיחה שהגיש המערער, האם חבר הוא בעמותה המשיבה 1 (להלן המשיבה). בית המשפט דחה את התובענה משמצא כי המערער לא הרים את הנטל להראות שאמנם היה חבר בעמותה. על כך הערעור שבפנינו.

2.דעתנו היא כי הערכאה הראשונה שגתה וכי בנסיבות העניין היה על המשיבים להראות כי המערער לא היה חבר בעמותה. קביעתנו מסתמכת בעיקרם של דברים על תקנון האגודה העותומנית שקדמה לעמותה. המשיבים עצמם צרפו לתשובה בערכאה הדיונית תקנון משנת 1976. שמו של המערער מופיע בסעיף 6(א) לתקנון. אותו סעיף עוסק בזכויות החתימה. נאמר שם כי המערער יהא בעל זכות חתימה בהעדרם של שני אחרים (שאף שמם נזכר שם). משנתברר, כי שמו של המערער מופיע בתקנון כבעל זכות חתימה (אם כי רק כחליף) די בכך על מנת להעביר את הנטל לשכמם של המשיבים. העד מטעם המשיבים מר ליברמן הצטרף לעמותה רק בשנת 1992. הוא לא יכול היה להעיד מידיעה אישית לגבי עניינים שקדמו להצטרפותו. בחינה של החומר אליו הפנה בא כוחם של המשיבים מגלה שהנטל לא הורם. לפיכך, צריך היה בית המשפט המחוזי לקבוע כי המערער הוא חבר בעמותה.

3.אשר על כן, הערעור מתקבל ופסק דינו של בית המשפט המחוזי מבוטל. נקבע כי המערער חבר בעמותה וכי ההחלטות שנתקבלו באסיפה הכללית מיום 13.7.04, אשר המערער לא הורשה ליטול בה חלק, בטלות. המשיבים ישאו בשכר טרחת עורך דין בשתי הערכאות בסכום של 30,000 ש"ח.

ניתן היום, ט"ו בטבת התשס"ח (24.12.2007).