Skip to main content
Election 2026

Israel votes on Tuesday, 27 October

From the court's archiveCivil appeal

שלמה מור ואח' נ' גיאה מושב להתיישבות חקלאית שיתופית ואח'

CA 3917/17 was decided on 21 November 2018.

The court's decision, in its own words.

במצב דברים זה הוצע לצדדים שפסק הדין (סילוק על הסף של התובענה) יבוטל והטענות יהיו שמורות לצדדים. כך עוד בישיבת קדם ערעור שהתקיימה בתיק זה, וכך בפתח הדיון היום בערעור המתקיים לפנינו. בא-כוח המשיבה 1 עמד על עמדתו שלפיה דין הערעור להידחות, וזו כמובן זכותו. ואולם דעתנו כאמור היא שדין הערעור להתקבל. הדיון בתיק העיקרי יוחזר לבית המשפט המחוזי והטענות כולן שמורות לצדדים. בנסיבות, המשיבה 1 תישא בהוצאות המערערים בסך 20,000 שקל.

3 justices heard the case, and the ruling came on 21 November 2018.

Court
The Supreme Court, sitting as a court of civil appeals
Case
CA 3917/17
Opened
2017
Decided
21 November 2018
Length
2 pages

The panel

  • ד' ברק-ארז
  • ע' ברון
  • ד' מינץ

This is how to cite the ruling.

ע"א 3917/17 שלמה מור ואח' נ' גיאה מושב להתיישבות חקלאית שיתופית ואח' (21.11.2018)

The full text of the ruling, in the Hebrew the court gave it in.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט

לערעורים אזרחיים

ע"א 3917/17

לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז · כבוד השופטת ע' ברון · כבוד השופט ד' מינץ

המערערים: 1. שלמה מור · 2. ליטל אטיה

נגד

המשיבים: 1. גיאה מושב להתיישבות חקלאית שיתופית · בע"מ · 2. הסוכנות היהודית לארץ ישראל (פורמלי) · 3. רשות מקרקעי ישראל - מחוז ירושלים (פורמלי)

ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 27.3.2017 בת"א 68203-11-16 שניתן על-ידי כבוד השופט י' פרסקי

תאריך הישיבה: י"גבכסלו התשע"ט (21.11.2018)

בשם המערערים: עו"ד ציון פטל; עו"ד חנן שטיינר

בשם המשיבה 1: עו"ד אלי סלהוב; עו"ד גל בוסקילה

פסק-דין

לאחר שעיינו בכתבי הטענות על נספחיהם והוספנו ושמענו את טיעוני באי כוח הצדדים בעל פה, דעתנו היא כי דין הערעור להתקבל. נאמר בתמצית כי סילוק על הסף של תובענה הוא סעד מרחיק לכת שיינתן רק במקרים מתאימים וכאשר אין מחלוקת עובדתית הדורשת הכרעה, לא זה המקרה בענייננו. הצדדים חלוקים ראשית דבר באשר להסכמים שהיו בין הצדדים, באשר לזכויות שהוקנו למערער 1 בשנת 1983 על-ידי האגודה, ולא ניתן להכריע באלה בלא לאפשר למערערים את יומם בבית המשפט. כך גם ביחס לסעדים הנוספים שהמערערים עתרו להם – שביחס אליהם לא נטענה כלל טענת התיישנות שבגינה סולקה התביעה על הסף; כך בנוגע לזכויותיה הנטענות של המערערת 2 לנוכח היותה בת המקום (סעיף ח' בעמ' 2 לכתב התביעה); וכך בנוגע לזכותו הנטענת של המערער 1 לרכוש במחיר ריאלי את שווי "המחוברים" (סעיף ט' בעמ' 2 לכתב התביעה).

במצב דברים זה הוצע לצדדים שפסק הדין (סילוק על הסף של התובענה) יבוטל והטענות יהיו שמורות לצדדים. כך עוד בישיבת קדם ערעור שהתקיימה בתיק זה, וכך בפתח הדיון היום בערעור המתקיים לפנינו. בא-כוח המשיבה 1 עמד על עמדתו שלפיה דין הערעור להידחות, וזו כמובן זכותו. ואולם דעתנו כאמור היא שדין הערעור להתקבל. הדיון בתיק העיקרי יוחזר לבית המשפט המחוזי והטענות כולן שמורות לצדדים. בנסיבות, המשיבה 1 תישא בהוצאות המערערים בסך 20,000 שקל.

ניתן היום, י"ג בכסלו התשע"ט (21.11.2018).

שופטתשופטתשופט

Find the case on the Supreme Court's site

The court gave these rulings around the same time.

All Supreme Court rulings →

More tools