רמת נילי בע"מ ואח' נ' המועצה המקומית זכרון יעקב ואח'

פסק-דין

1.בית המשפט המחוזי דחה על הסף את תובענתם של המערערים מחמת התיישנות. על כך הערעור שבפנינו.

2.נראה לנו כי בית משפט קמא הרחיק לכת שעה שדחה את התובענה על הסף, הגם שמתעוררות תהיות לא מעטות לגבי התנהלותה של המערערת 1. כוונתנו לכך שהתובענה הוגשה כמעט שבע שנים לאחר שנחתם הסכם בין המערערת 1 לבין המשיבה 1. המערערת 1 לא פנתה למשיבות לפני הגשת התובענה ורק עם הגשתה, ביום 9.6.04, טענה כי הסכם מיום 20.6.97 נגוע בפגמים כמו כפיה, אילוץ ועושק.

3.לא היה מקום לדחות את התובענה על הסף בגין התיישנות, שכן לא חלפו שבע שנים מעת חתימת ההסכם ועד להגשת התובענה. בית משפט קמא חישב את תקופת שבע השנים ממועדים מוקדמים יותר. נראה לנו כי בכך הוא שגה, במיוחד לאור העובדה שפסק דינו ניתן בלא שנשמעו ראיות.

4.בהחלט ייתכן שבסופו של דבר תידחה התובענה מטעמים אחרים. כך למשל, תוהים אנו האם המערערים לא כשלו בכך שלא הודיעו תוך זמן סביר על ביטול ההסכם בשל פגמים בכריתה. ברם, מחדל זה לא הועלה כלל בבקשה לסילוק על הסף שהוגשה לבית המשפט המחוזי. נעיר, כי לא ברור אם ניתן להכריע בטענה זו בלא שמיעת ראיות.

5.סיכומו של דבר הוא שדין הערעור להתקבל וכך אנו מורים. פסק דינו של בית המשפט המחוזי מבוטל והבקשה לסילוק על הסף נדחית. אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"א בטבת התש"ע (7.1.2010).