מינהל מקרקעי ישראל נ' ויתקין מרקט בע"מ ואח'

פסק-דין

תביעה כספית של המערערת לקבלת דמי שימוש ראויים מידי המשיבה 1 נדחתה על הסף על ידי כב' הרשם ד' גלדשטיין בשל היעדר יריבות בין המערער למשיבה ובשל היעדר עילה על פני כתב התביעה.

דין הערעור להתקבל.

1.העילה לתשלום דמי שימוש ראויים הינה עילה מתחום דיני עשיות עושר ולא במשפט וטענת המערער כי המשיבה 1 עשתה שימוש במקרקעין שלא כדין ובלא רשותו כנציג הבעלים, מקימה לכאורה יריבות בין הצדדים לצורך עילה זו. קביעתו הנוספת של כב' הרשם לפיה כתב התביעה אינו מגלה עילה משום שלא נטען בו כי המשיבה 1 הינה פולשת וכן משום שהמשיבה 1 שהתה במקרקעין מכוח הסכם עם המשיבה 8, אף היא אינה מבוססת.

2.בכתב התביעה טען המערער כי המשיבה 1 תפסה חזקה שלא כדין בשטח של כ-20 דונם, בהסכמת המשיבה 8 ובעידודה בלא זכות שבדין, ללא רשות המערער ובלא הסכמתו. בכך יש כדי לבסס לכאורה טענה של הסגת גבול ולהעמיד לכאורה עילה בתביעה הכספית שהוגשה. העובדה כי כתב התביעה אינו נוקט בהקשר זה בלשון "פלישה" אין בה כדי לשנות ממסקנה זו.

3.לפיכך, המקרה הנדון אינו נמנה עם אותם מקרים נדירים וחריגים בהם ראוי לדחות את התביעה על הסף.

הערעור מתקבל, אפוא. פסק דינו של בית משפט קמא מתבטל וכתב התביעה ישוב על כנו ויתברר לגופו בבית משפט קמא.

המשיבה 1 תישא בהוצאות ושכר-טרחת עורך דין בערעור בסך כולל של 20,000 ש"ח.

ניתן היום, ה' תמוז תש"ע (17.6.2010).