יואב אביב נ' שפיר הנדסה אזרחית וימית בע"מ ואח'

פסק-דין

1.עניינה של התביעה נושא הערעור, הוא דרישתו של המערער לשכר מוסכם ולשכר ראוי בגין עבודתו עבור המשיבה 1.

2.בית המשפט קמא בחן את כל רכיבי התביעה ודחה אותן אחת לאחת (דרישה לחודש שכירות לפי דמי שכירות מדורגים; דרישה לקבלת תמורה בגין ביצוע עבודות שחורות על ידי הסינימה; הטעיה לגבי המו"מ שהתנהל עם הסינימה; טענה לתוספת מע"מ על דמי השכירות ששולמו בצירוף מע"מ; ודרישה לשכר ראוי עבור הפעילות בנתיב המהיר מעבר לפעילות עבור בית הקפה).

3.בערעור שבפנינו מבקש המערער לפתוח שוב את כל אחת מעילות התביעה.

4.עיינו בחומר הרב שבפנינו, ולאחר ששמענו את הצדדים ובהינתן שאין דרכה של ערכאת ערעור להתערב בממצאי עובדה ומהימנות – מצאנו כי אין מקום להתערב בפסק דינו המנומק של בית המשפט קמא.

5.אנו מאמצים אפוא את פסק הדין, לפי סמכותנו על פי תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

6.אשר על כן, הערעור נדחה.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתן היום, י"ז בסיון התש"פ (9.6.2020), בנוכחות הצדדים.