מדינת ישראל נ' אמקור בע"מ

פסק-דין

השופט א' רובינשטיין:

א. בתיק זה נוצר מצב שבו הוצאה על-ידי מנהל מיסוי מקרקעין, המערער, שומת מס מכירה על פי הודעה שנשלחה לו מפקיד השומה, אך לא ניתנה לנישומה המשיבה זכות טיעון כהלכתה בפני פקיד השומה. הפער הקונקרטי בין הצדדים הוא באשר למועד תחולתה של הודעת שינוי יעוד במקרקעין של המשיבה, והוא כשנתיים שבין 2000 ל-2002. ועדת הערר לפי חוק מיסוי מקרקעין קיבלה ברוב דעות את עמדת המשיבה; דעת המיעוט סברה כי השומה היתה כדין, גם אם ראוי היה להעביר למשיבה את העתק החלטתו של פקיד השומה.

ב. לאחר שמיעת טענות ובהסכמה לפי הצעתנו – כדי להגיע למס אמת הוגן – יוחזר הדיון אל פקיד השומה, על מנת שישוב ויתן את החלטתו לאחר שמיעת המשיבה. איננו רואים מקום להתפלפל בשאלה אם עסקינן בדיון לשם החלטה או בהשגה לפני פקיד השומה. נראה לנו כאמור כי מדובר בהחלטה מחדש לאחר שמיעה כדין; באופן פורמלי תיתכן אחריה השגה לפני ערר, אך סבורנו כי אין צורך להגיע לכך. אנו מציעים כי בדיון ישתתפו נציגי מיסוי מקרקעין, לשם סינכרוניזציה ראויה בין הרשויות. הפתרון הטוב ביותר הוא כמובן הסדר מוסכם, במיוחד משעסקינן בתיק ישן. כל טענות הצדדים שמורות להם, מכל מקום.

ג. אנו רואים בברכה הודעת המערער בדיון כי נמצא בהכנה מתקדמת חוזר לגבי דרך התיאום בין רשויות המס השונות בהקשרים כגון דא – גם אם אינם שכיחים לדברי באת כוח המערער – שבהם מעורב מס הכנסה עם מסי מקרקעין (במקרה דנא מס מכירה). מדינה אחת ורשות מס אחת היא, גם אם עסקינן בראשי מס שונים. תיאום הוא הכרחי. אנו יוצאים מהנחה כי החוזר יפורסם תוך שישה חודשים.

ד. ולבסוף, כפי שכתבנו פעם אחר פעם, הגיעה עת כי ערעורים על ועדות הערר יוגשו לבית המשפט המחוזי ולא לבית משפט זה.

ה. כאמור, מתקבל הערעור בהסכמה בכפוף לכל האמור. אין צו להוצאות.

ניתן היום, ט' באלול התשע"ד (4.9.2014).