דובי דוד ואח' נ' יגאל מוגרבי ואח'

פסק-דין

השופטת מ' נאור:

1.זהו גלגול שני של ערעורים לבית משפט זה בפרשה שלפנינו. פסק הדין המחוזי הראשון בפרשה זו ניתן על ידי כב' השופט סטרשנוב ובוטל בבית משפט זה ב-ע"א 8214/02 מוגרבי נ' דוד (ניתן ביום 26.3.2003). על סמך אותן הראיות נשקלה הפרשה מחדש על ידי כב' השופט טל שנתן את פסק הדין השני בפרשה, הוא פסק הדין נשוא הערעורים.

2.לאחר שמיעת הערותינו הסכימו המתכננים (המערערים ב-ע"א 9747/04), וכן עיריית פתח תקווה והוועדה המקומית לתכנון ובניה פתח תקווה (המערערות ב-ע"א 9833/04) לחזור בהם מערעוריהם. בעלי הקרקע (המערערים ב-ע"א 9818/04) עמדו, כפי זכותם, על ערעורם. קראנו טענות הצדדים והוספנו ושמענו טענות על פה והגענו לכלל מסקנה כי דין הערעורים להידחות.

המערערים ב-ע"א 9818/04 קובלים על מיעוט הפיצויים שפסק להם בית המשפט נגד המתכננים. הם ערכו בסיכומיהם תחשיבים שונים פי כמה צריך הפיצוי שנפסק לגדול אם תתקבל טענה זו אם אחרת שהעלו. הם טוענים כי לא ניתן היה לקבל היתרי בניה על מתחם המערערים לבניית 150 דירות (כפי שקבעה הערכאה הראשונה) ואף לא לבניית דירה אחת; כי המתכננים אחראים למלוא התקופה של 29 חודשים עד שאושרה התוכנית המתקנת ולא רק לתקופה של 18 חודשים בגינה נפסק להם פיצוי; עוד מעלים הם טענות לגבי אופן חישוב הצמדת הסכום שנפסק.

3.הערעור נסוב, בסופו של דבר על ממצאים שבעובדה ועל הערכות של הערכאה הראשונה. נכון הוא שהמותב שנתן את פסק הדין נשוא הערעור (כב' השופט טל) לא שמע בעצמו את הראיות, ועל כן בית משפט של ערעור יכול להרשות לעצמו מרווח התערבות רחב יותר, אך אין אנו רואים הצדקה להתערבות של ערכאת הערעור בעובדות ובהערכות. הערכאה הראשונה נתנה פסק דין מפורט ומנומק, ואף שבעניין זה או אחר אפשר היה להעריך את הדברים אחרת אין בכך משום הצדקה להתערבותנו. לא מצאנו בפסק הדין שום שגיאה בולטת או ממצא שהערכאה הראשונה לא יכולה היתה להגיע אליו על יסוד חומר הראיות שבפניה.

4.הערעורים כולם נדחים. לא יהיה צו להוצאות.

ניתן היום, ט"ו חשון, תשס"ז (6.11.2006).